תוכן עניינים:
מבוא –.3
1 . הצורך לאזן בין  זכויות הנאשם לבין האינטרס המשפטי לגילוי האמת –… 5
2 . זכויות הנחקר –.7
3 . הלכת יששכרוב והראשוניות הפסיקה שבה .11
4 .  כללי  פסילה – משפט משווה …
13
5. גמישותו של כלל הפסלות הישראלי והסתירות שבו -.19
6 . בעקבות הלכת יששכרוב —
21
דיון- סיכום ומסקנות ..
26
ביבליוגרפיה
29
מבוא:
 נקיטת עמדה כלפי ראיות שהושגו שלא כדין, מעלה שאלות העומדות במרכזה של כל שיטה משפטית כגון: מהו  תפקידו של ההליך הפלילי  וכיצד על בתי המשפט לנהוג?  האם בירור האמת והענשת העבריינים הן מטרות כה חשובות, שהן מקדשות את כל האמצעים להשגת הראיות? או שמא עצם השימוש באמצעים בלתי חוקיים או בלתי הוגנים נחשב כה חמור עד שהוא מצדיק פסילה מוחלטת של אותן ראיות, גם אם אין כל חשש בדבר אמיתות תוכנן? זוהי סוגיה שהיא בעלת חשיבות משפטית אבל גם  שאלה חברתית אשר נוגעת בשורשיו של ההליך הפלילי.
יתרה מכך, גרוס מעלה שאלה שעיקרה האומנם כל זכויות הנאשם בפלילים הינן זכויות יחסיות? והאם אין מן הראוי להבטיח לנאשם ערובות מזעריות לשמירה על החיים והכבוד באמצעות הכרה בזכויות יסוד בסיסיות כזכויות מוחלטות אשר אינן "מתחרות" בהליך של איזון עם ערכים אחרים. שאלה זו מתעוררת לנוכח החשש מפני פגיעה חמורה מצד רשויות השלטון בזכויות היסוד של הנאשם, אלה אשר מטרתן להבטיח לו צדק ומשפט הוגן בשם ביטחון המדינה ועקרונות של טובת הכלל. ערכים אלה אפשר שיהיו חשובים עד שיצדיקו פגיעה בזכות אחת מזכויות הנאשם, ואף יתכן כדי שלילתה, עם זאת הכוח הטמון בהם מעורר חשש שייעשה בהן שימוש ככלי להצדקת פגיעה בדיעבד, ובדרך זו ירוקנו זכויותיו של הנאשם בפלילים מתוכנן. במוקד עבודה זו עומד הנושא של פסילת ראיות אשר הושגו בדרכים בלתי ראויות. בישראל נתקבלה במהלך 2006 ולאחר ערעורים רבים פסיקה המוכרת בשם "הלכת יששכרוב" הנוגעת לפסילת ראיות.  מנקודת ראות השוואתית,  תיאורטיקנים טוענים כי הדין הישראלי היה לפני פסק דין זה קיצוני בגישתו המיושנת וזאת בעיקר בהשוואה לארה"ב בה מזה עשרות שנים נוהג דין מחמיר מאוד עם השלטונות.  פסילת ראיה משום הפגמים בדרכי השגתה, העולים כדי הפרת זכות חוקתית, מחויבת לפי החוק האמריקאי ואינה כפופה לשיקול דעת.
בארצות הברית אף הגדילו לעשות ונהוג בה כלל המכונה בשם "פירות העץ המורעל". יש לציין כי  כלל זה לא התקבל על השופטים בפסק הדין של יששכרוב באף אחת מן הערכאות. כלל זה עיקרו שלא רק הראיה שהושגה באופן פסול נהפכת לבלתי קבילה, אלא גם כל תולדותיה, לרבות "ראיות חפציות" שהושגו באמצעותה,  כולם יהיו פסולים כראיה אף הם, וכן כל דבר שהושג באמצעותם.
שיטות המשפט בבריטניה, באוסטרליה ובקנדה – שבאופן מסורתי סיפקו פחות ערבויות חוקתיות לזכויות ההליכיות של נאשמים מזה שסיפק הדין בארצות הברית – קבעו בחקיקה כללים דומים להלכת יששכרוב החדשה, כאשר כולן נערכו לפני יותר מעשרים שנה.
שאלת המחקר בעבודה זו היא האם אומצה הלכת ישככרוב הלכה למעשה בבתי המשפט ככלל פסיקה חוקתי כפי שהוגדר על ידי השופטת בייניש והאם הוא משמש כבסיס מוצק לפסילת ראיות בלתי ראויות וכן כיצד הובנו הדברים ומתפרשים על ידי השופטים בישראל כפי שהדברים עולים בפסיקה הישראלית אשר נתקבלה מאז.