סמינר בתיאוריה חשבונאית "תופעת התיארוך לאחור, Backdating,  ומשחקי תזמון אחרים באופציות לבכירים" במסגרת הסמינר בחשבונאות פיננסית סמסטר ב', תשס"ט מגישים:
מבוא:
חברות רבות מחליטות לעיתים להעניק מניות או כתבי אופציה לעובדים, מנהלים בכירים ודירקטורים במטרה לתגמל אותם. באמצעות הנפקת האופציות מתכוונת הישות לגרום לעובדים להתמיד ולהיות מסורים לעבודתם על ידי כך שנוצר קשר בין הצלחת החברה לשכרם. יותר מכך, נוצר אינטרס משותף בין העובדים בחברה והבכירים בה לבין בעלי המניות. כאשר מוענקות אופציות לעובדים,  ככל שמחיר המניה יעלה, כך יעלה גם שכרם הפוטנציאלי. כמובן שזוהי גם המטרה המרכזית של בעלי המניות. עליית שער המניה תגרום לעליית התשואה שלהם.
את תנאי התגמול מבוסס האופציות קובע בדרך כלל הדירקטוריון, לאחר אישורם של בעלי המניות. הדירקטוריון גם יכול להסמיך וועדה מיוחדת מטעמו, הנקראת וועדת שכר, או וועדת פיצוי, אשר תקבע היא את מועדי ותנאי הענקות האופציות, שוב, לאחר אישורם של בעלי המניות.
נהוג בדרך כלל שבעלי המניות מאשרים מתווה כללי לחלוקת האופציות, מעין תכנית מתאר כללית, אשר על פי רוחה יבצע הדירקטוריון או הוועדה הכפופה לו הענקות אופציות עתידיות, ללא צורך בכינוס אסיפה כללית של בעלי המניות לשם אישור כל הענקה והענקה.
קביעת תנאי חבילת התגמול ע"י הדירקטוריון מאפשרת למעשה למנהלים, להשפיע ובדרך כלל להגדיל את שווי חבילת התגמול אותה הם עתידים לקבל במספר דרכים:
לתכנן את תנאי מענק התגמול כך שהאופציות יוקצו בתוך הכסף.  אולם, על פי רוב, בעלי המניות הקיימים מתנגדים להקצאות כאלה, משום שהן נתפסות כתגמול בעל קשר חלש יותר לביצועים. להגדיל את מספר האופציות המוענקות בכל מענק. גם במקרה זה, הבעיה היא שישנו דילול גדול יותר באחוז האחזקה של בעלי המניות הקיימים ולכן צפוי שגם חלופה זו תזכה להתנגדות לקבוע את עיתוי חבילת התגמול כך שתחול ביום בו מחיר המניה נמוך במיוחד באופן יחסי.
בעבודתנו,  נתמקד בדרך השלישית – קביעת עיתוי חבילת התגמול ביום בו מחיר המניה נמוך באופן יחסי כך שלאחריו סביר יותר שהמניה תעלה ואיתה גם שווי האופציה. ההנחה הינה שלבכירים אשר מקבלים אופציות כשכר נלווה, ישנה השפעה על קביעת עיתוי התגמול.
החל משנת 2006 החלו להיחשף בארצות הברית שערוריות רבות הנוגעות להענקות האופציות לבכירים. מדובר היה במשחקי תזמון אשר ביצעו הבכירים שלהם הוענקו האופציות, כאשר מטרתם הייתה כאמור, לגרום לכך שהאופציה תוענק להם ביום בו מחיר המניה הוא הנמוך ביותר. הבעיה הייתה, שקביעת מועד זה נעשתה ללא אישור בעלי המניות, הייתה מנוגדת לרוח ולמטרות התכניות להענקות אופציות, כפי שהצגנו לפני כן והייתה מלווה לרוב בזיוף מסמכים, קשירת קשר בין בכירים בחברה וניצול לרעה של תפקידם, סמכויותיהם ומידע פנים אשר היה זמין להם כתוצאה מתפקידם.
השם אשר ניתן למשחקי התזמון הללו והוא המזוהה ביותר עם התופעה של קביעת מועד הענקת אופציות כאשר מחיר המנייה בשפל, הינו Backdating – תיארוך לאחור.
עם זאת, כפי שנראה, תופעת התיארוך לאחור לא הייתה השיטה היחידה בה השתמשו הבכירים על מנת לקבוע את עיתוי הענקת האופציות וכדי ליצור רווחים אדירים אשר הם שלשלו לכיסם, לרוב על חשבון בעלי המניות שלהם.
השערוריות שנחשפו גרמו לזעזוע עמוק בקהילה הכלכלית והפיננסית ועוררו הד תקשורתי אדיר, אשר הדיו לא שכך עד היום. לא תהיה זו הגזמה לומר שפרשה זו היא אחת מהשערוריות הגדולות, אם לא הגדולה שביניהן, שנחשפו בעידן הנוכחי וגרמה למשבר אמון חמור בין בעלי המניות והמשקיעים בחברות רבות לבין נושאי משרה בכירים בהן.
בעבודתנו אנו נסקור את משחקי התזמון הנפוצים ביותר, ביניהם Backdating ו-spring Loading, וננסה להסביר מהי המשמעות של כל משחק תזמון שכזה, מהן ההשלכות של תופעות אלה ומי הנפגעים העיקריים והמרוויחים העיקריים מביצוען. כמו כן ננסה לענות על השאלה, האם תופעות אלה עדיין אפשריות גם היום, לאחר שנוצרה מודעות לאפשרויות הללו וכיצד רשויות החוק וגורמי הרגולציה השונים התמודדו ועדיין מתמודדים עם תופעות אלה.
בחלקה הראשון של העבודה, אנו נציג הגדרות שונות אשר רלוונטיות לצורך הדיון בתופעות אלה. כמו כן נציג בו סקירה היסטורית של התפתחות התקינה החשבונאית, בעיקר האמריקאית, באשר לטיפול בתכניות תגמול מבוססות מניות ואופציות. כפי שנראה, התקינה החשבונאית היוותה גורם משמעותי בהתפתחותן של תופעות משחקי התזמון באופציות.
בחלקה השני של העבודה אנו נסקור את תופעת ה-Backdating.  נבחן מהם היתרונות והרווחים המושגים כתוצאה מביצוע תיארוך לאחור של אופציות, נבחן את שאלת החוקיות של ביצוע תיארוך לאחור, נסקור מאמרים פורצי דרך אשר פורסמו בנושא ונבחן מהן ההשפעות על חברה אשר נתפסה מתארכת לאחור אופציות. לבסוף, ננסה לענות על השאלה כיצד ניתן למנוע את התופעה.
בחלקה השלישי של העבודה אנו ננתח בפרוטרוט את המקרה של חברת "קומברס" (Comverse) הישראלית/אמריקנית, אשר נסחרת בבורסת הנאסד"ק האמריקנית והייתה מהחברות הראשונות אשר נחקרו והודו בביצוע תיארוך לאחור של אופציות.  נשתמש במקרה של "קומברס" כאבן בוחן לבחינת התופעה.
לאחר מכן, ננסה להשיב על השאלה האם תופעה של Backdating, אפשרית לביצוע גם בישראל, תוך בחינת הסביבה הרגולטורית והסטטוטורית בישראל והתרבות התאגידית במדינה.
בחלקה הרביעי של העבודה ננתח משחקי תזמון אחרים באופציות, שאינם מתמקדים בתיארוך לאחור של הענקות אופציות, אלא מתמקדים בשימוש במידע פנים לצורך קביעת המועד הכדאי ביותר עבור הבכירים לצורך הענקת האופציות, כדוגמת Spring Loading ו-Bullet Dodging. נסיים את עבודתנו עם פרק סיכום ומסקנות, בו ננסה לענות על השאלה, האם משחקי תזמון עדיין קיימים ועדיין מבוצעים, גם אחרי המודעות הגוברת לנושא וחקיקת תקנות וחוקים מונעים.    העבודה ללא מקורות!!!