סמינריון מושקע ביותר בנושא יחסי דמות-כפיל בסרט ובספר "מועדון קרב".

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2009
מספר מילים 19463
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

מבוא מועדון קרב (1999( הוא אחד הסרטים המרכזיים בז'אנר המותחן שנוצרו בשנות התשעים של המאה העשרים. בזמנו הוא הפך לסרט פולחן המשמש עד היום כמקור לחיקוי. הן במתכונתו הספרותית והן בזו הפילמאית, מועדון קרב הוא קודם כל מראה המשקפת את פני החברה האמריקאית – חברה זו כלשעצמה או כבבואה של העולם המערבי בכללותו. הכפילות האנושית, השתקפות זו של הפרוטגוניסט לעומת האנטגוניסט, היא משל לחברה שהיא כביכול בלונדינית, שרירית, חסונה, שזופה, עדכנית, יצרית, יצירתית וכריזמטית – כשמתחת למסיכת הכל-בריאות הזו מסתתרת למעשה אישיות חולה, מפוחדת, מפוצלת ונוירוטית, הסובלת מנדודי שינה, מאימפוטנציה, מבדידות, מחוסר יכולת לקיים מערכות יחסים אינטימיות ומחוסר יכולת לשלוט בחייה שלה. חוקרי הסרט (1999) והספר שקדם לו (1996) מצאו בשניים כר נרחב לדיון במגוון סוגיות פילוסופיות, קיומיות, חברתיות-כלכליות-פוליטיות, כגון הפרט מול החברה ויחסי מנהיגים-מונהגים; הטרוגניות חברתית מול הומוגניות חברתית (ISSUU ,Botkin); קפיטליזם מול פשיזם (Barker, 2008; Matthews,2005); מערכות יחסים בין גברים לנשים, כוחה של האהבה לגאול את הפרט, הרס עצמי ((Kavadlo,2005, וזהו רק מדגם מייצג. תקצר היריעה מלתאר את כל הנושאים וגם אין כל אפשרות להתייחס אליהם במסגרת עבודה זו. בבואי לדון בספר ובסרט עמד לפני, אם כן, מגוון אפשרויות עשיר, והצורך לבחור באחת מהן היווה משימה נכבדה. לאחר הצפייה בסרט והקריאה בספר ובמאמרי הפרשנות והביקורת, החלטתי להשוות בין הספר לסרט דרך ההתמקדות בסוגיה מרכזית – מידת נאמנותו של הסרט למקור הספרותי בכל הקשור להיבט טקסטואלי אחד – עיצוב יחסיהם של הפרוטגוניסט והאנטגוניסט. שאלתי את עצמי אם היו דברים שהלכו לאיבוד בעיבוד, או לחליפין, האם היו תוספות שנבעו מעיבוד הספר לסרט,  ואם כן, האם תוספות/השמטות אלה מכוונות ויש מאחוריהן כוונה מסוימת של יוצר הסרט , או שהן אקראיות בלבד? ההשוואה תתמקד לפיכך בשינויים שבאופן הצגת היחסים בין שתי הדמויות הראשיות בשני המדיומים, ותנסה לעמוד על השוני שבין תפישת העולם של הבמאי האוטר דיוויד פינצ'ר (Fincher) לבין תפישת העולם של הסופר האוטר צ'אק פלאניוק (Palahniuk). בכוונתי לטעון, לאחר שאבסס את נימוקיי, שלפלאניוק ולפינצ'ר השקפות עולם שונות לגמרי בנוגע לאותם נושאים שהם מרכזיים גם לספר וגם לסרט. באופן כללי ניתן להגיד שאדפטציות קולנועיות סובלות לעיתים מאילוצים בשל המגבלות שחלות על המדיום הקולנועי, ולפיכך אינן מצליחות למסור כל מה שהספר מוסר; במקרה שלפנינו גורם זה משפיע פחות, לדעתי, על המרכיב הטקסטואלי שבחרתי להתמקד בו, בין היתר גם בגלל שבסרט מועדון קרב נעשתה בחירה למסור לנו את תודעת הגיבור דרך קול-על – ממש כמו שבספר יש לנו מספר גיבור.  אנו יכולים לדעת את מחשבותיו ותחושותיו לא רק דרך פעולותיו; זאת אומרת ששאר השינויים שנעשו, כפי שאנסה להראות לעיל, נעשו בכוונת מכוון.
הבמאי פינצ'ר לא רצה להביא את הספר כלשונו וככתבו כי מטרתו הייתה שונה במודע מזו של הסופר פלאניוק. לא משנה כרגע מה היתה מערכת השיקולים שלו, בין אם היה בכוונתו ליצור להיט בטוח, מצרך קל יותר לעיכול מהספר, או אולי גם להשתמש בסרט כדי לפרוש את משנתו הפילוסופית/פוליטית/אידיאולוגית; לדעתי  עצם הבחירה ליצור את הסרט כמותחן ולא כדרמה פסיכולוגית (הסוגה שהספר משתייך אליה), היא קריטית במקרה זה. בחרתי בהשוואה בין שני הטקסטים שהופקו במדיומים שונים כיוון ששניהם מטפלים באופן אחר, כפי שאני מקווה להראות להלן, בשאלות נוקבות החשובות לקיומנו. בחרתי בסרט ובספר מסוימים אלה אף ששניהם "זכריים" בעיניי מאוד, ואף שתמונת העולם שהם בונים היא ברובה תמונה של עולם מתפורר ונעדר חמלה, שהחלופה היחידה לו היא טירוף או חורבן אותו עולם; ואף על פי שהדמות הנשית היחידה בו, דמות אבודה כשלעצמה, מציעה רק חלופה מבולבלת, מיוסרת, צמוקה ומכמירת לב, לקשר מסוג כלשהו; ואף על פי שהסרט מכיל קטעים קשים של אלימות ושל השחתה גופנית; בחרתי בהם משום שמעבר למסך האלימות וההרס, הסופר פלאניוק יוצר בעיניי דרמה פסיכולוגית מרתקת שמגוון פניו של הפצע האנושי מתגלם בה דרך כל אחת משלוש דמויותיה הראשיות: אותו "בור" עמוק, שמעבר לאלימות ולחולי יש בו תשוקה עזה להתמלא באהבה ובמשמעות. הבמאי פינצ'ר, מצדו, הפך את הדרמה הפסיכולוגית הזו למותחן פסיכולוגי, מרתק לא פחות.  הפרק הראשון, המהווה תשתית מתודולוגית לעבודה כולה, עוסק באדפטציה מספרות לקולנוע. הספרות המחקרית בנושא זה ענפה ביותר, ומלבד ישומיה המעשיים היא כוללת גם גוף מחקרי גדול העוסק בתיאוריות של אדפטציות. עסקתי באלה כמו גם באלה.
לאחר מכן בדקתי את השערת המחקר באמצעות השוואה בין ההתייחסות ליחסי דמות-כפיל בשלושה פרקים מתוך הספר לבין אופן הצגתם בסרט. כל אחד מהקטעים נבחר בשל מרכזיותו ומובהקותו בנוגע להשערת המחקר של העבודה.
תוכן העניינים
(1 מבוא   -..3   
2 ) קווים לדמותה של האדפטציה מספרות לקולנוע-         -9
3 ) השוואה: פגישת ג'ק-טיילר –17    
4 ) השוואה: נסיעה גורלית –…        
5 5) השוואה: טיילר הוא ג'ק, ג'ק הוא טיילר -.34
6 ) סיכום –41  7) ביבליוגרפיה    –.45
8 ) נספח: הפרעת ריבוי אישיות וביטוייה במועדון קרב -..48