מלחמת לבנון השנייה הוא השם הישראלי למלחמה שהתנהלה בין כוחות צה"ל לבין החיזבאללה, בלבנון ובצפון ישראל בקיץ 2006. בלבנון מכונה המלחמה מלחמת 34 הימים או מלחמת יולי. המלחמה נמשכה 81 ימים, מהם 33 ימים של לחימה ועוד 48 ימים מרגע הפסקת האש עד ליציאת כוחות צה"ל מלבנון. המלחמה נפתחה בתקיפה ישראלית מאסיבית בעקבות חטיפת חיילי צה"ל ע"י החיזבאללה. זו הייתה המלחמה הראשונה שבאה לידי מיצוי המושג "מלחמה במציאות תקשורתית". אמצעי התקשורת קיבלו משקל יתר בהשוואה למלחמות העבר בניהול שדה הקרב, והייתה להם השפעה על האזרחים בעורף, על הלוחמים ועל מקבלי ההחלטות ברמה הפוליטית והצבאית כאחד (נייגר, זנדברג ומאיירס, 2008).
העבבודה תתמקד באמצעי תקשורת המונים בעיתונות תוך התמקדות בעיתון "ידיעות אחרונות" ועיתון "הארץ". אערוך השוואה בין העיתונים "ידיעות אחרונות" לבין "הארץ" בנוגע לאופן הסיקור של מלחמת לבנון השנייה בזמן המלחמה. הבחירה בעיתונים אלו נעשתה כיוון שעיתון "ידיעות אחרונות" מזוהה עם ז'אנר העיתונות הפופולארית, ועיתון "הארץ" מזוהה עם ז'אנר העיתונות האיכותית. אבקש לבדוק מהם ההבדלים בסיקור מלחמת לבנון השנייה בין עיתון "ידיעות אחרונות" לעיתון "הארץ" בזמן המלחמה? תתי נושאים בהם אדון על מנת להקיף את הנושא: עיתונות פופולארית מול עיתונות איכותית, רטוריקה של ניטרליות, רטוריקה של אובייקטיביות ורטוריקה של ביקורתיות.
אנסה לבחון את ההבדלים בין שני העיתונים בסיקורם את המלחמה, ואנסה להבין את המשמעויות המופקות על מנת להגיע לדיון מעמיק ובסופו למסקנות. על מנת לבחון הבדלים באופן הסיקור בשני העיתונים אבחר ידיעות מתוך שני העיתונים שפורסמו בעת המלחמה, הקריטריונים לניתוח הידיעות הם: שימוש בתמונות, תוכן הכותרות, צבע, גודל, מיקום, שימוש בביטויים, שימוש בציטוטים. נתונים אלו יסייעו כדי להבחין במידת הניטראליות והאובייקטיביות שננקטו על ידי הכותבים והעורכים בכתבות.  לאחר פרק הניתוח אבצע דיון מעמיק בממצאים שיכלול את הרקע התיאורטי אשר יפורט בתחילה על מנת שאוכל להפיק מסקנות, ואוכל לעמוד על ההבדלים באופן הסיקור בין שני סוגי העיתונים במלחמה הספציפית הזאת.