רלוונטיות של זהות היהודית בתהליך הקליטה של בני נוער עולים חדשים ממדינות חבר העמים.
עבודה סמינריונית בקורס "ריבוד:
סוגיות באי שוויון חברתי" מוגשת ינואר 2009
תוכן העניינים:
מבוא
: מאפייני נוער עולה מתבגר מחבר העמים.
: זהותם היהודית  של נוער עולה מחבר העמים.
:  בעיות בתהליך הקליטה בקרב נוער עולה מחבר העמים שלא רשום כיהודי.
: מחקר – השווה בין נוער עולה רשום כיהודי לבני נוער עולה לא רשום  כיהודי.
   סיכום  ביבליוגראפיה נספח א: שאלון אישי הקדמה:
בעשור השנים 1939-1948 עברו אפוא על יהודי בריה"מ שינויים וטלטולים מרחיקי לכת, וגם כמעט 70 שנה אחר פרוץ מלחמת-העולם השנייה ניכרים אותותיהם. במשך התקופה הזאת המדיניות של ברה"מ כלפי העם היהודי הייתה מורכבת ומלאה בניואנסים שהשפיעו על התמונה הכוללת.  היחס בין המדינה הגדולה בעולם לבין חלק מאזרחיה בזמן הקריטי לעולם כולו – נושא שמעורר חלוקי דעות, כאסים ולא מעט דמעות.  במחקר המוגש בזה לקורא מתוארת ונבחנת "שאלה היהודית" שברית המועצות ניסה לפטור בתקופה של מלחמתה עם גרמניה הנאצית  מיוני שנת 1941 עד מאי
1 945 . בעבודה זאת אני אתאר מה היה הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי של מדיניות של ברה"מ בנושא שאלה היהודית ואיך זה משתקף בהתנהלותה במשך המלחמה ושואה של עם היהודי. איך התנהל אופן הפינוי של יהודים מהשטחים שנכבשו על ידי הנאצים ומה היה היחס של האוכלוסיות המקומיות כלפי היהודים שעמדו מפני ההשמדה הטוטלית. אנחנו נראה איך הוקמו כוחות שהתנגדו ולחמו נגד הטרור הנאצי כמו כן הקמת "ועד יהודי אנטי פאשיסטי", לחימה של היהודים בצבא האדום  ויהודים פרטיזנים ואיך ראה את המגמות האלו אליטה הסובייטית.