התפתחות המסחר בין ישראל למצרים בעקבות יחסי המסחר בין ישראל לירדן

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
שנת הגשה 2009
מספר מילים 7205
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

מדעי החברה התפתחות המסחר בין ישראל למצרים בעקבות יחסי המסחר בין ישראל לירדן קורס:  נושאים נבחרים בכלכלת ישראל- סמינריון יג' בתשרי תש"ע 01.10.09
תוכן עניינים
נושא                                                                                                              עמוד מבוא                                                                                                           3
פרק 1- הסכם QIZ (אזורי סחר מורשים) בין ישראל וירדן                              4-7
א.      משלום למסחר ב.      ההשלכות והיתרונות פרק 2- הסכם QIZ (אזורי סחר מורשים) בין ישראל ומצרים                                8-11   א.      הגורמים לחתימת הסכם השלום ב.      ההשלכות הכלכליות והמדיניות ג.        הפשרת היחסים וחתימת הסכם QIZ ד.      שכלול ההסכם הירדני לטובת מצרים פרק 3 – היקף המסחר בין ישראל ומצרים בשתי תקופות                                       12-18
א.      נתונים כללים על מצרים בשנים 1990-1998
1 .       המסחר
1 990-1998
ב.      נתונים כללים על מצרים שנים 2000-2008
2 .       המסחר-
2 000-2009
פרק 4 – תרומת ההסכם: השפעות לטווח קצר                                                        19-20 פרק 5- השפעות לטווח הארוך                                                                                 21-24
סיכום                                                                                                                       
5 ביבליוגרפיה                                                                                                             26-27
מבוא
בשנת 1979 נחתם הסכם שלום בין ישראל למצרים, אולם שררו ביניהם יחסים פושרים למשך כעשור. בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ישראל לירדן, שנה אחרי נחתם הסכם הסחר ובשנת 1998 נחתם הסכם QIZ שבעקבות ההסכמים הנ"ל התחיל מסחר בין ישראל לירדן. הרווח של ירדן משיתוף הפעולה שבא לביטוי בתחום הכלכלה והביטחון, ככל הנראה היווה זרז להפשרת היחסים בין ישראל למצרים.
ממועד חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ועד למועד תחילת שיתוף הפעולה בניהם עברו כשני עשורים . השיקול העיקרי לחתימת ההסכם היה המצב הביטחוני ששרר במשך תקופה ארוכה וגרם למצוקה ועוני קשים במצרים. כשמצרים קיבלה את חצי האי סיני והוסר האיום הישראלי יכלה מצרים להשתמש בחלק מהתקציב הצבאי על מנת לשקם ולפתח את המדינה.
כאשר ישראל מסרה למצרים את חצי האי סיני היא ויתרה על שיטחה אך הרוויחה בכך שקט ביטחוני לטווח הקצר והארוך ומשקיעים זרים שחזרו לארץ להשקיע לטווח הארוך.
למצרים היו ציפיות רבות טרם חתימת ההסכם בעקבות תוצאות ההסכם הקודם בין ישראל לירדן, רוב הציפיות התממשו אך לא כולם, בעקבות ההסכם נפתח המסחר עם ארצות הברית, הכלכלה התחילה להתפתח, נוצרו מקומות עבודה חדשים, הציפייה שלא התממשה הייתה בסכומי המט"ח שנכנסו למצרים, הערכות נמוכות מאלו שחזו.
בעבודתי אני נותנת השוואה בין מצרים וירדן בקטגוריית מסחר עם ישראל , ומראה את הפוטנציאל של מצרים למסחר כגון הסכמי  QIZ עוד טרם ירדן חתמה על אותו הסכם, אך בעקבות החרמתה בעולם הערבי, החלה את הפשרת יחסיה עם ישראל רק לאחר כשני עשורים ולאחר הסכם QIZ בין ירדן וישראל.
ההסכם של מצרים שודרג מקודמו והבטיח הנחות רבות במכסים, אז למה לקח יותר מעשרים שנה לפתח את המסחר?
בעבודה אסקור ספרותית את השנים עד הסכמי QIZ בין ישראל לירדן בשנת 1998 ואז את השפעת ההסכם על הפשרת היחסים בין מצרים לישראל בשנים 2000-2008.
שאלת המחקר שלי היא האם חלה תפנית במסחר בין ישראל למצרים בעקבות השלום והמסחר בין ישראל לירדן (בשנים 1990-2008). והשערתי לשאלה היא שאכן היחסים בין ישראל למצרים התחממו לאחר שהמסחר בין ישראל לירדן נשא פירות והיא לא המדינה היחידה שיש לה שלום עם ישראל.