סמינר: השפעת הגלובליזציה על המשק הלאומי סמסטר 2010א' הקשר בין חקיקת הגנה בשוק העבודה לשיעורי התעסוקה תוכן עניינים
מבוא
-.    1
חלק ראשון:
תשתית תיאורטית      2
שוק העבודה אירופה מול ארה"ב    2
עלויות התאמה והבדלי רגולציה בשוק העבודה ארה"ב מול אירופה . 2
מדד   ה- EPL  —  4
התפתחויות עיקריות בחקיקת ההגנה בשוק העבודה  -.              6
חקיקת הגנה בישראל .  13  חלק שני: ניתוח אמפירי –.  15
שאלת המחקר –.   17
השערת המחקר —  18
שיטת המחקר –..   19
נתונים   …   20 תוצאות –   22
תוצאות הרגרסיות, משתנה מוסבר- שיעורי התעסוקה –   24
סיכום ומסקנות  -…  23        נספחים –   20 נתונים גולמיים —   20 ביבליוגרפיה  –.  
5 מבוא
בעבודה זו נבדקה השפעתה של חקיקת ההגנה בשוק העבודה על שיעורי התעסוקה.
בחלק התיאורטי נעשה שימוש במחקרים שכבר עסקו בנושא זה בכל היבטיו, והמחקר הורחב לניתוח מדינות המופיעות באינדקס ה-OECD על מנת לבדוק את השפעתה של חקיקת ההגנה בשוק העבודה על שיעורי התעסוקה במדינות בעלות מדיניות כלכלית שונה. המוטיבציה לבחירת נושא זה הגיעה מהסתכלות על שוק העבודה הישראלי והשפעתו על שיעורי התעסוקה של מדינת ישראל, (אף על פי שלא קיימת התייחסות למשק הישראלי עקב מחסור בסדרות  נתונים של אינדקס לחקיקת הגנה בשוק העבודה).
חשוב לציין כי מטרת העבודה היא לבדוק כיצד משתנים שונים כגון: תשלומי העברה, סחר חוץ, הון אנושי וסוגי מדיניות כלכלית , בדגש על חקיקה מובילים לשיעורי תעסוקה שונים במדינה. בהמשך אציג גם את מדד ג'יני, המייצג אי שיוויון כמשתנה המסביר את שיעורי התעסוקה.
עיקר ההבדלים בשיעורי התעסוקה יוסברו על ידי חקיקת ההגנה .
אין חולק כי החתירה לביטחון תעסוקתי היא מטרה ראויה. העבודה עונה על צרכים חומריים ונפשיים כאחד: היא נותנת בידי האדם אמצעי מחיה ומרוממת את קומתו. אבל ביטחון אין פירושו נוקשות: שוק עבודה שהתאבן בשל הסדרי קביעות, חוקי הגנה נוקשים ועלויות פיטורין גבוהות יוצר לכל היותר אשליה של יציבות. בפועל הוא מעכב צמיחה כלכלית, פוגע ברמת החיים הכללית ומחבל בסיכוייהן של השכבות החלשות להשתלב במעגל העבודה.
חמור לא פחות, הוא מניע את המעבידים לתור אחר דפוסי העסקה חלופיים, המושתתים על ניצול מצוקתם של המובטלים. במציאות של תחרות גלובלית עזה ושל שינויים טכנולוגיים מואצים, העדר גמישות ניהולית עלול להניב אפוא תוצאות חמורות ביותר- הן מן הבחינה הכלכלית והן מן הבחינה החברתית־ מוסרית.
הניתוח האמפירי יבוצע על ידי רגרסיה של חתך רוחב (Cross section) על מדינות אירופה וארה"ב בשנת 2008.