במסגרת עבודה זו בחרתי לבחון את תחום הבינה המלאכותית. שאלת המחקר אשר תנחה אותי לאורך עבודה זו הינה כיצד בא לידי ביטוי תחום הבינה המלאכותית בקולנוע? בכדי לענות על שאלה זו העזר בשלושה סרטים אשר ישמשו לי כמקרה בוחן: A.I, אני רובוט ורובוטריקים.
בפרק זה אסביר מהי בינה מלאכותית ואמנה את ציוני הדרך החשובים בתחום. בהמשך אציג דיון בין המתקיים בתחום הבינה המלאכותית וכולל בתוכו שתי אסכולות, בעד ונגד. לאחר מכן אנסה לענות על שאלת המחקר באמצעות ניתוח שלושת הסרטים שהוזכרו קודם לכן. בפרק הסיכום אביא את מסקנותיי העיקריות ואת תמצית הדברים שהוצגו לאורך העבודה. מאז ראשית הציוויליזציה, שאפו בני האדם ליצור מכונה חושבת. עם התפתחות הטכנולוגיה בחמישים השנים האחרונות, חלום זה הולך ומתקרב להגשמה. בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) הינו השם שניתן באמצע המאה ה-20 לתחום זה במסגרת מדעי המחשב.
הבינה המלאכותית, הינה ניסיון של האדם להבין את מהות האינטליגנציה האנושית וליצור מערכים מלאכותיים, שיידעו לבצע מטלות הדורשות ידע, כושר לימוד ושיפוט הגיוני שהיו עד כה בתחום התעניינותו ופעילותו הבלעדית של האדם. הופעת המחשב בשנות הארבעים של המאה העשרים אפשרה לאדם לפתור באמצעותו בעיות מתמטיות, שנחשבו קודם לכן כניתנות לפתרון רק על ידי מוח האדם. מכאן נבעה המשאלה להקנות למחשב תכונות של חשיבה אנושית. אך כבר בשנות החמישים התברר שפעולה מחשבתית, שהאדם מבצע אותה כלאחר יד, כלל אינה פשוטה לביצוע על ידי מחשב. (קפלן, 1985).
גישת הבינה המלאכותית נולדה עם המחשב הדיגיטלי. את יריית הפתיחה הרשמית בתחום הבינה המלאכותית עשתה ועדת דארטמות' בשנת 1956, אשר מטרתה הייתה לחקור את התחום. העבודות הראשונות בתחום הבינה המלאכותית החלו כבר בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20, כמערכות פשוטות כגון:תוכנת דמקה בעלת מנגנון למידה. אחת מדמויות המפתח בראשית דרכה של תנועת הבינה המלאכותית הייתה המתמטיקאי האנגלי אלן טיורינג, אחד מהוגי הרעיון של המחשב לשימוש כללי. טיורינג הציע הוכחה לקיום אינטליגנציה, "מבחן טיורינג": אם מחשב יכול להונות חוקר אנושי ולגרום לו לחשוב שגם הוא אדם, אזי המחשב אינטליגנטי. הנחת היסוד המרכזית של טיורינג הייתה כי המוח אינו אלא עוד סוג של מחשב. לא משנה כיצד אתה מעצב מערכת בינה מלאכותית, כל שעליה לעשות הוא להפיק התנהגות כמו אנושית ( הוקינס, 2005).
בתחום זה קיימות שתי גישות כלליות ליצירתה של בינה מלאכותית מלאה: האחת, חיקוי מבנה המוח- באמצעות ייצוגים וירטואליים של רשתות נוירונים במחשב, ניתן לחקות את הפעולה של מספר תאי עצב במוח. הגישה השנייה הינה כתיבת תוכנות המחקות את התנהגות המוח- בניגוד לגישה הקודמת בגישה זאת אין כלל ניסיון לבנות מערכת הדומה למבנה המוח.