חייה ופועלה של האמנית ג'ודי שיקגו

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 4107
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

חייה ופועלה של האומנית ג'ודי שיקגו תאריך הגשה: 28.02.2008
תוכן עניינים
מבוא 3
ג'ודי שיקגו- קורותיה והתפתחותה האומנותית 4
אומנות פמיניסטית הצומחת מתוך תנועת "פמיניזם" -.5-6
ג'ודי שיקגו כיוצרת וכאומנית פמיניסטית -..7-8
"סעודת הערב" 9-10 "פרויקט הלידה"- עבודת האומנות "ההכתרה" .11
"משחק הכוח"- עבודת האומנות "מסיעים/נוהגים את העולם להרס" 12
סכום –…13
ביבליוגראפיה .14
מבוא
עבודה זו עוסקת באומנית הפמיניסטית ג'ודי שיקגו. אומנית זו הינה אחת האומניות הידועות בתחום האומנות הפמיניסטית, שהחלה בשנות השבעים של המאה העשרים בארצות הברית.         ג'ודי שיקגו יצרה ועודנה יוצרת עבודות אומנות הקשורות לאישה ולמהות הנשית. שיקגו הינה ממקימי התוכנית האומנותית הפמיניסטית, שבאה בעקבות התעוררות נרחבת של התנועה הפמיניסטית בתקופה זו. בשנות
1 960-1970- הנשים באו לערער על השליטה הגברית בכלל ובאומנות בפרט. בשנים אלו התעוררה פעילות פוליטית מסועפת בארצות הברית, המעורבות האמריקאית בדרום מזרח אסיה ומרד הסטודנטים באוניברסיטאות שונות ברחבי ארצות הברית, עוררו אצל רבים מודעות פוליטית. בסוף שנות השישים התחילה הפעילות הפמיניסטית להתפשט, כשהנשים יצאו לרחובות בהפגנות המוניות, בהמשך הפעילות האומנותית הפמיניסטית לא איחרה לבוא.
המודעות הפמיניסטית ואופני ביטויה באומנות הם היבט של פעילות פמיניסטית פוליטית, שהלכה והתעצמה בתחילת שנות השבעים. האומנות הפמיניסטית של אותה תקופה הייתה אומנות מגויסת, חלק מתנועה פוליטית (לעיתים מיליטנטית), אשר הנשים הפעילות בה חיפשו דרכים חדשות לביטוי אומנותי, הן מבחינת התכנים והן מבחינת דרכי ואמצעי הביטוי, הן חיפשו אחר המהות הנשית בגוף האישה, הזהות הנשית, שפה שמבטאת נשיות ועוד רבים (שטרן,
1 992). בנוסף, לוסי ליפארד (1984) אמרה על האומנות הפמיניסטית ש"זוהי אומנות שאפתנית, כי היא תוקפת את המסורת המודרניסטית ומציעה אלטרנטיבה בעלת מודעות חברתית להתפתחות המכניסטית של אומנות על אומנות. שנות השבעים ודאי לא היו נחשבות לתקופה פלורליסטית, לולא הכניסו הנשים את מארג החוויות הנשיות לתפיסה הגברית של האומנות המודרניסטית" (בתוך שטרן, 1992, עמוד 12). בתקופה שלפני המהפכה הפמיניסטית ועוד הרבה אחריה, הדברים  באומנויות ובתחומים רבים אחרים, היו מתסכלים ומייאשים לכל אלה שלא שיחק להם המזל להיוולד לבן, רצוי מהמעמד הבינוני, ומעל לכול גבר. אך, למרות תנאי הפתיחה הגרועים של הנשים, או השחורים, רבים כל כך הצליחו להגיע להישגים מזהירים במגרשים שבהם זכות הבכורה היא של הגבר הלבן- כמו מדע, פוליטיקה או אומנויות (נוכלין, 2001). במאמר "למה לא היו אומניות גדולות?" כותבת נוכלין ש"דבר אחד ברור: כדי שאישה תבחר בקריירה בכלל, ובקריירה באומנות בפרט, יש צורך במידה מסוימת של מרידה במוסכמות, בעבר ובהווה כאחד. בין שהאומנית מורדת ובין שהיא שואבת כוח מתמיכת המשפחה, צריך שתהייה לה נטייה מרדנית חזקה כדי שבכלל תוכל לפלס את דרכה בעולם האומנות, במקום לקבל בהכנעה את תפקיד הרעייה והאם- התפקיד היחיד שכל מוסד חברתי מייעד לה באופן אוטומטי" (נוכלין, 2001, עמוד 43).
  בעבודה זו אדון בקורותיה ובהתפתחותה של ג'ודי שיקגו כאומנית וכיוצרת, שהביאה נושאים ודרכים חדשות באומנות.
כמו כן, אדון בהרחבה בהתפתחות התנועה הפמיניסטית והשפעתה בהמשך על האומנות בכלל ועל היוצרת ג'ודי שיקגו בפרט. בהמשך, אציין ואנתח שלוש מעבודותיה העיקריות והמשמעותיות של שיקגו לאורך השנים בהקשרם לרעיונות הפמיניזם- מהם שאבה את השראתה.
היצירות אליהן אתייחס: "סעודת הערב" (1973-1979), "פרויקט הלידה" (1980-1985) ו"משחק הכוח" (1983-1986).