נושא העבודה "איראנגייט" יחסי ישראל-ארה"ב על רקע מכירות נשק לאיראן קורס: יחסי ישראל ארה"ב שנת הוראה: תשס"ז תוכן עניינים
מבוא –…עמ'
3 פרק א' : רקע
כללי -.עמ'
4 -5
פרק ב':
יחסי ישראל-ארצות הברית: יחסים מיוחדים .עמ' 6-9
פרק ג':
היחסים בין איראן לישראל וארצות הברית בשנים 1948 – 1979..עמ' 10-14
פרק ד':
איראן לאחר המהפכה וביצוע עסקאות נשק עם "השטן הקטן"…עמ' 15-17
פרק ה':
פרשת "איראנגייט" – נשק תמורת בני ערובה –…עמ'
1 8-22
פרק ו':
החשיפה -.עמ'
2 3-24
סיכום -עמ'
2 5-26
ביבליוגרפיה –..עמ'
2 7-28
מבוא
            כשמזכירים בימים אלה את איראן וישראל בנשימה אחת, מיד עולה בעינינו תמונה קודרת של מלחמה גרעינית ושנאה יוקדת. עם זאת, היחסים בין המדינות לא היו תמיד עכורים כל כך.
צלעותיו של "המשולש האיראני" הנוצר בין ישראל, איראן וארצות הברית, שורטטו עוד בשנות ה-50, הן התבססו על אינטרסים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים והתפרשו על יותר משלושים שנה. מעורבותן של ישראל וארצות הברית באספקת הנשק לאיראן היא פרי מדיניות שהתגבשה בימיהם של דוד בן גוריון והנשיא אייזנהואר ונמשכה ברציפות עד התמוטטות משטרו של השאה ב-1979. במשך יותר מ-
5 שנה נועד שיתוף הפעולה בין שלושת המדינות להחליש את מעמדו של נשיא מצרים ולהגביל את השפעת ברית המועצות במזרח התיכון. מהפכת חומייני שמה לכאורה קץ לשיתוף פעולה בין ישראל לאיראן, אך בפועל, בימיו של חומייני היו מוכנים להסתייע בישראל כדי להשפיע על מדיניותה של ארצות הברית וכדי לפלס דרך לשוקי הנשק האמריקאיים. איראן רכשה מישראל כלי נשק בשווי של כ-2.5
מיליארד דולר באמצעות מתווכים במהלך שנות ה-80, רוב הנשק נרכש במסגרת העסקה שלאחר חשיפתה זכתה לכינוי "איראנגייט".
מעורבותן של ישראל וארצות הברית בהספקת הנשק לאיראן הביאה לידי אחד המשברים החמורים ביותר בממשלו של רייגן והשפיעה על היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית.
שאלת מחקר: האם ובאיזו מידה השפיעה פרשת "איראנגייט" על היחסים המיוחדים בין ישראל וארצות הברית? שיטת מחקר:
בעבודה זו נעשה ניתוח תוכן איכותי, במסגרתו נעשה שימוש בספרים הבוחנים והמנתחים את היחסים בין של איראן, ישראל וארצות הברית, לפני הפרשה ואת השפעתה של עסקת הנשק על היחסים בין המדינות בדגש על יחסי ישראל וארצות הברית. העבודה תתבסס על ספרות תיאורטית ואמפירית, כתבי עת ומקורות אלקטרוניים הדנים בנושא.
פרק א': רקע כללי             בנובמבר 1986 הופיעו בעיתונות העולמית ידיעות על ביקור חשאי שערכו בכירי ממשל אמריקאים בטהראן. הידיעות דיווחו גם על מכירות נשק אמריקאי למשטר האייתולות באיראן, אשר התקיימו בניגוד להצהרותיו ומדיניותו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, ובעיקר בניגוד לחוק האמריקאי. ועדת החקירה שהוקמה על ידי הנשיא חשפה עסקאות נשק רבות ומפותלות, אשר למדינת ישראל היה חלק גדול בהן. פרשה זו זכתה לכינוי "איראנגייט".
העסקאות נבנו כך שישראל מכרה נשק לאיראן, באישור אמריקני, ובתמורה שחרר חיזבאללה בלבנון בני ערובה אמריקנים שהחזיק. התשלום שהתקבל מאיראן תמורת הנשק, בניכוי הוצאות ועמלות, הועבר לממשל האמריקני מבלי שנרשם בספרים. עסקאות הנשק בתקופתו של ח'ומייני היו המשך ישיר ליחסים הביטחוניים אשר נרקמו בין איראן לישראל ולארצות הברית במשך שנים רבות, כחלק מהמאמץ האסטרטגי של ארצות הברית להפחית את השפעתה של ברית המועצות במזרח התיכון.  כך יכול היה הממשל להשתמש בכסף זה ללא פיקוח או ידיעה של הקונגרס למימון המורדים במשטר הסנדיניסטי בניקרגואה, שהואשם על ידי רייגן בתמיכה במרידות קומוניסטיות במרכז אמריקה.
הרקע לעסקה היה מדיניות נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן למגר משטרים קומוניסטיים באמצעות תמיכה בקבוצות מורדות (אפגניסטן) או בכוח (הפלישה לגרנדה).
איראן מצידה, נלחמה באותן שנים בעיראק והייתה זקוקה לנשק. איראן שלטה אז בארגון חיזבאללה הלבנוני, שהחזיק בני ערובה אמריקנים. הקונגרס האמריקני התנגד באותה עת הן לתמיכה במורדים בניקרגואה  והן לתמיכה כלשהי בשלטון האיראני.
כאשר בוחנים את התנהגותה של איראן, חייבים לתת את הדעת על המאורעות שעיצבו אותה ובפרט על פרשת מוסאדק ב-1953 ועל מהפכת 1979. זהו הבסיס להבנת יחסי החוץ של איראן, יחסה החשדני למערב ורצונה לזכות בהגמוניה אזורית.
ישראל הייתה שותפה למטרותיה של ארצות הברית ובנוסף מצאה באיראן בעלת ברית חשובה, אשר תרמה רבות לפיתוח הכלכלי של ישראל, כמו גם לביטחונה ומעמדה האזורי.
פרשיות שאירעו בתקופתו של רייגן, כגון "איראנגייט" ופרשת פולארד, הסעירו את הממשל ואת דעת הקהל האמריקאית, הביכו את יהודי ארצות הברית, הטילו ספק באמינותה של ישראל וערערו את היחסים בין ישראל לארצות הברית.
            בעבודה זאת אסקור את הבסיס היחסים המיוחדים של ארצות הברית וישראל והתפתחותם במהלך השנים, כמו כן את יחסי ישראל-ארצות הברית עם איראן, מקום המדינה ועד נפילתו של משטרו של השאה, את השינויים שחלו ביחסים אלו לאחר המהפכה וארחיב על עסקאות הנשק שבוצעו בין המדינות והשפעתן על היחסים בין צלעות ה"משולש האיראני".  העבודה בפונט 14