שביתת אהדה (Sympathy Strike)- חוקיותה בארץ ובעולם

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 8106
מספר מקורות 37

תקציר העבודה

– (Sympathy Strike)שביתת אהדה  חוקיותה בארץ ובעולם             תוכן העניינים:
מבוא
…1
פרק ראשון: זכות השביתה-כללי
1 .1    זכות השביתה- רקע ומהות -2
1 .2    הגדרת המושג שביתה     -..3-4
פרק שני: שביתת אהדה
2 .1   הגדרת שביתת אהדה            –.5
2 .2   הרציונאל העומד מאחורי ההכרה בזכות לשביתת אהדה  –.5-7
2 .3   לגיטימיות שביתת האהדה בפסיקה     -7-8
2 .4   איזכור שביתת אהדה בחוק העונשין    -9
פרק שלישי:  הגבלות קיימות על שביתת אהדה בישראל
3 .1   הגבלת שביתת אהדה בחקיקת העבודה בישראל  -.10-14
3 .2   הגבלות חוזיות שמקורן בהסכמים קיבוציים    –14-15
3 .3   הגבלת שביתת אהדה בפסיקת העבודה בישראל   -.15-17
                                                                                       פרק רביעי:  שביתת אהדה משפט השוואתי
4 .1   שוודיה   –..18
4 .2   גרמניה  –..18-20
4 .3   ארה"ב   –.20
4 .4   בריטניה  –21
4 .5   נורווגיה  –21
פרק חמישי:  היש מקום לקבוע מגבלות נוספות לשביתת אהדה?
5.1 הדרישה לריסון השימוש בנשק השביתה – סקירת עמדות —
22-23
5.2 הבעייתיות בשביתת אהדה  ..
23-24
סוף דבר –.

5 מבוא
מלכתחילה, נתפסה חירות השביתה ההלכתית כזכות שנגזרת מחופש ההתארגנות, שהוא מחירויות היסוד של משטר דמוקרטי בשיטתנו המשפטית. בהמשך, היא הוכרה כחירות יסוד שאינה כתובה עלי ספר העומדת בפני עצמה. לאחר מכן, החלה מגמה, המהווה כיום מסורת ארוכת ימים במערב , שחיזקה אף יותר את מעמדה של חירות השביתה והעלתה אותה לדרגה של זכות יסוד חוקתית, החוסה תחת כנפיו של ערך "כבוד האדם" המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו . מסורת זו מושתת על ההבנה כי יחסי עובד-מעביד אינם יחסים חוזיים רגילים. תלותם הכלכלית של העובדים במעבידים הופכת אותם לפגיעים במיוחד לגחמות המעבידים. תלות זו גוברת עוד יותר בזמנים של מיתון כלכלי, כאשר העובדים חשופים במיוחד לסכנת פיטורים.
לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט דב לוין בבג"צ בזק, לאמור:             "בעידן שבו מודרכים אנו הן בחקיקה והן בפסיקה, על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – ערכיו ועקרונותיו החוקתיים – דומה כי אותה "שביתה", אשר החזקנוה תמיד כנמנית עם חירויות היסוד שאינן כתובות עלי ספר ואשר כונתה כמי ש"במהותה שייכת לא לתחום ה'זכות' אלא לתחום החירויות – liberties – שנתונות לסייגים מחייבים…" …, תחסה מעתה תחת כנפיו של ערך "כבוד האדם" המעוגן בחוק יסוד זה " נמצא אפוא כי כיום, חירות השביתה, ממוקמת ברמה היררכית עליונה של זכות יסוד חוקתית, המעוגנת היטב במשפט הישראלי בכלל, ובמשפט העבודה בפרט. בעבודה זו אתמקד בסוג אחד של שביתה והיא "שביתת האהדה". שביתת אהדה היא שביתה כנגד מעביד של עובדים אחרים המבקש לפגוע בזכויות העובדים האחרים או המסרב לשפר את תנאי עבודתם,  בנושאים שניתן להסדירם בהסדר קיבוצי.
אסקור את מעמדה של שביתת האהדה במשפט הישראלי וההשוואתי, את המגבלות על שביתה זו ואת הרציונאל העומד מאחוריה.
העבודה ללא ביבליוגרפיה