ראשי פרקים:
1. מבוא.    עמ'
3
1 .1-         מטרת העבודה.  עמ' 4
2 . משפחה חד הורית-הגדרת הדפוס המשפחתי ומאפייניו.  עמ' 5
2 .1-  הגידול במשפחות חד הוריות והשפעתן על מערכת הביטחון            הסוציאלי בישראל.  עמ' 7
3 . חוק  משפחות חד הוריות תשנ"ב 1992, הזכויות וההטבות         המוענקות להן: עמ' 9
     רקע לחוק, החוק והזכויות/הטבות המוענקות:      סיוע כלכלי, דיור, מימון מעונות יום, נקודות זיכויי במס, מענק             ללימודים לילדים, תנאי שירות לחד הוריים, הנחות שונות ועוד..
4 .  האם משפחות חד הוריות זוכות לקיום מינימאלי בישראל:
עמ' 15
4 .1- מצב העוני במשפחות חד הוריות.    עמ'
1 7
4 .2- השתתפות בשוק העבודה והתעסוקה.
עמ' 20 5. משפחות חד הוריות- הצעות לשיפור.  עמ' 23
6 . דיון ומסקנות.       עמ' 24
7. ביבליוגרפיה.        עמ' 26
8 .
נספחים.               עמ' 30
1 .   מבוא
בשנים האחרונות, אנו עדים בישראל לשינויים רבי משמעות בכל תחומי החיים של הפרט, של התא המשפחתי ושל קבוצות חברתיות שונות. לתופעות החברתיות ולשינויים החברתיים השפעה ישירה על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל (אינס–קניג, בן-שלום וסבטו, 2004). דפוס המשפחה החד הורית שכיח בדור האחרון, המצביע מחד גיסא על שינוי המעמד הנשים בשוק העבודה, ומאידך גיסא על שינויים בדפוסי ההתחברות הבין זוגית (סבירסקי, קראוס, קונור-אטיאס והרבסט,
2 002). משפחה חד הורית זוהי משפחה שבה הורה יחיד/ה מנהל/ת משק בית בנפרד, לעצמה/ו ולילדיה/ו (עד גיל 18), בלי שישתייך באופן קבוע בן/בת זוג (רוזנבלום ופלג, 2007). המושג "חד הורות", מכסה מגוון מצבים משפחתיים: אלמנים ואלמנות, גרושים וגרושות, עגונות, מעוכבות גט (כולל מסורבות גט) ואמהות לא נשואות (סבירסקי, קראוס, קונור-אטיאס והרבסט, 2002). בישראל, נרשמה בשלושת העשורים האחרונים, עלייה משמעותית בשיעור המשפחות החד-הוריות. תהליך התרחבות התופעה של חיים במשפחות חד הוריות בצירוף העובדה שמצבן הכלכלי בדרך כלל קשה יותר ממצבה של משפחה בה שני הורים, הביאו להעלאת נושא הטיפול החברתי בהן לסדר היום הציבורי במדינות רבות בכללן ובפרט בישראל (אליאב וגורדון, 1991).
מכאן, שבשנת 1992 חוקק חוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב 1992, המגדיר מיהו הורה יחיד ומה ההטבות שיינתנו לו במסגרת חוק זה, חוק זה הוא מבחינת הכרה וסיוע לקיום עצמאי שבא לידי ביטוי בקצבאות, בשירותים הסוציאליים ובהטבות שונות (סבירסקי, קראוס, קונור-אטיאס והרבסט, 2002). אולם, מתן הזכויות וההטבות הניתנות למשפחות חד-הוריות, מעלה את הבעיה של הגדרתה המשפטית של משפחה חד-הורית (אליאב וגורדון, 1991). שיעור העוני של משפחות חד-הוריות מגיע לכ-30%, לעומת כ-
5 %, בקרב משפחות שבהן זוג הורים עם ילדים.
בחישוב לפי ההכנסה הכלכלית (זו שלפני תשלומי העברה ומיסים), תחולת העוני גבוהה מ-50% כלומר, תשלומי ההעברה מחלצים כ-40% מהמשפחות החד-הוריות מעוני. העומס המוטל  על המפרנס/ת היחידים מביא להצרת האפשרויות התעסוקה ולהתמודדות גוברת עם מטלות הבית, הטיפול בילדים ועם החברה שלעיתים מגלה יחס עוין כלפי המשפחה החד-הורית (פלוג, קסיר (קלינר) ומידן, 2005). תמונת המצב באופן כללי במשפחות חד-הוריות, מחייבת היערכות ותכנון מחדש של מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל, על רקע הדרך שבה מתקבלות החלטות בנושאי רווחה וביטחון סוציאלי (אינס–קניג, בן-שלום וסבטו, 2004). את המושג, מאפייניו ואת המצב בו נמצאות האמהות החד-הוריות והצעות לפתרון העשויים לסייע לאותן משפחות חד-הוריות. כל זאת ועוד אבדוק ואפרט בעבודה.
עבודתי בנושא "משפחות חד-הוריות בביטחון הסוציאלי בישראל", נבחר על ידי, בעקבות היחשפותי להכרה שברוב המשפחות החד הוריות במדינה, האישה היא ראש המשפחה ועליה מוטלת האחריות הבלעדית לקיום המשפחה (דפוס משפחה שכיח בדור האחרון). אני נוכחת, כי החוק ובתי המשפט בישראל מכירים במשפחה חד הורית כמשפחה לכל דבר רק במספר תחומים. זהו נושא שמעורר בי סקרנות והייתי מעוניינת לחקור אותו באופן פרטני.