מבוא- אלימות במשפחה -הגדרות, הסברים, תיאוריות, מודלים ומושגים מרכזיים אלימות= הבנת המורכבות של מערכות יחסים אלימות תוך חשיפת העולם הפנימי של נשים שסובלות מאלימות וגברים אלימים. טל רבינוביץ' בספרה "כלה ונחרצה"  כאישה מוכה לשעבר, היא מגוללת את סיפור חייה. כיום, היא מטפלת בנשים נפגעות אלימות. בספרה היא מתעדת את קורותיה של אישה שמנסה להיחלץ ממערכת יחסים של אלימות במשפחה ונתקלת באטימות של הממסד. טל, בחורה מוצלחת, שמחה ומשכילה, מצאה את עצמה כלואה במערכת זוגית חונקת, מאיימת, משפילה ואלימה, ולבסוף הצליחה לצאת מאותה מערכת יחסים ולפתוח בחיים חדשים. אולם, חשוב לציין שרוב הנשים אשר נקלעות לדינאמיקה הזו לא מצליחות להיחלץ מהמצב וגורלן כואב, הן בוחרות לסיים את הקשר בצורה טראגית: מתאבדות, רוצחות את הבעל (כדוג' כרמלה בוחבוט) וכו'. רוב הנשים שורדות במצב האלים ומתמודדות עם מציאות זו ביומיום.
ע"פ 7832/00 גלינה יעקובוב נ' מ"י: התאבדה בקפיצה מהחלון בגלל התעללותו המתמשכת של בעלה.
פ"ד פלילי המספר על אישה מוכה ושמה גלינה בת 31 שהתאבדה בקפיצה מחלון ביתה. גלינה הייתה המפרנסת במשפחה ובעלה נהג להכותה, כיוון שסירבה למסור לו את משכורתה. גלינה בחרה שלא להתלונן על בעלה בפני המשטרה, בכדי שלא ידעו כי הינה אישה מוכה. במהלך 8 שנות נישואיה בעל היה מתעלל בה וכמו-כן איים שישחית את הבית אם גלינה תתלונן עליו. בשלב מסוים, גלינה פנתה למשטרה וסיפרה כי במהלך 8 שנות נישואיהם מכה אותה בוריס בעלה, ולא התלוננה עד כה כי פחדה ממנו. בעלה דרש ממנה לבטל את תלונתה וזו הסכימה. אולם, מיד לאחר-מכן הבעל מימש את איומיו והחל להשחית את הבית.  גלינה הבינה שהדרך היחידה שנותרה לה להתמודדות עם המצב היא להתאבד והיא קפצה מחלון ביתה. בד"כ אם אישה בוחרת לסיים את חייה בשל אלימות מצד בעלה, רואים זאת כאילו כאילו היא נרצחת על ידיו ולא מתאבדת.
בפסה"ד נקבע שעפ"י מבחן הצפיות של הקש"ס, הבעל האלים צריך היה לצפות שכתוצאה ממעשיו אשתו תתאבד. ביהמ"ש הרשיע את הבעל בגרימת מוות ברשלנות. כמובן, שסנגורו של הבעל טען לניתוק הקש"ס, היינו שאין קשר בין ההתאבדות לבין התנהגותו האלימה של הבעל.   עד לפני 5 שנים בערך לא היו כלל נתונים סטטיסטיים מדויקים על מימדי תופעת האלימות במשפחה בישראל. בד"כ היו מתייחסים לאומדנים מאירופה ומשליחים על המצב בארץ לפי מציאת הדמיון בין המקרים.
ורק בשנת 2001 מחקר בארץ שנערך ע"י פרופ' צבי איזוקוביץ באונ' חיפה שדרש לראשונה לבחון ולבדוק את מימדי התופעה. המחקר בדק מדגמית את הנשים המוכות אשר דיווחו על חוויות האלימות שחוו בשנה האחרונה לחייהם, לעומת השנים הקודמות לחייהם.
הממצאים העיקריים של המחקר:
·         בשנה האחרונה לחייהן 13% מהנשים שהשתתפו במחקר דיווחו על אלימות פיסית: מכות והרס פיסי של חפצים בבית, שהמסקנה מכך: בישראל יש 214,000 נשים מוכות.
·        
6 % דיווחו רק על אלימות פיסית קשה מאוד.
(ישנה הבחנה בין דרגות שונות של אלימות פיזית: ישנה אלימות קלה/מתונה- זריקת חפצים, סטירה, משיכה בשיער. ישנה אלימות חמורה: בעיטות, מכות, אגרוף, הטחת ראש בקיר, כוויות. ישנה אלימות קיצונית: אלימות תוך כדי שימוש בנשק קר, חם) ·         56.7% מהנשים דיווחו על אלימות מילולית נגדן:
קללות, גידופים, השפלות, צרחות.
·        
1 0% דיווחו על איומים כלפיהן: "אני ארצח אותך", "אני אגמור אותך".
·        
2 % איימו ברצח ע"י בן-זוגן. (כל חודש בממוצע מבוצע רצח של אישה ע"י בעלה, באופן כללי 13% ממקרי הרצח הם על רקע
פוליטי, פלילי וכו' ו-13% זה רצח של נשים ע"י בעליהן).
·         7.6% מהנשים סבלו מאלימות מינית.
·         56% דיווחו על גילויי שליטה מצד בן-זוגן: בן זוג שמנסה להגביל את בת-זוגתו מליצור קשרים למשל.
·         7% נמצאות במצב שבו בן הזוג כל הזמן בשליטה עליהן, שצריכות לבקש רשות לכל דבר שהן עושות מבעליהן.
·        
4 0,000 נזקקו לטיפול רפואי בגין אלימות.
·        
1 5,000 נזקקו לאשפוז בבי"ח.
·         רק 5% דיווחו בכלל על אלימות למשטרה או לכל גורם אחר.
·         95% מהנשים הסובלות מאלימות לא מדווחות כלל.
פרופ' איזוקוביץ מוצא הסתברות שגבר שמכה פעם אחת, קיימת הסתברות של 70% שיחזור על כך בשנה הקרובה.  ** במדינות המערב, אלימות כלפי נשים מצד בן-זוג היא גורם מס' 1 שמביא נשים לבי"ח- יותר מלידות, תאונות, בדיקות ופציעות.  בישראל, ישנם
5 0,000 נשים מוכות.
מהי אלימות?
הסטריאוטיפ הראשון שרווח כאשר שואלים אנשים מהי אלימות, הוא שהם רואים לנגד עיניהם אישה עם סימנים כחולים שחטפה מכות. ישנה אינטואיציה שמדובר באלימות פיסית וזה סטריאוטיפ נפוץ, אך לא רק.
בעבר, היה מקובל להגדיר את האלימות באופן מצומצם ביותר, כאשר בהגדרה לאלימות הייתה רשימת מכולת סגורה שכללה בעיקר התנהגויות פיסיות.
אולם, ב- 6-8 שנים האחרונות אנשי מקצוע ומטפלים החלו להבין שזוהי לא רשימה סגורה של התנהגות מוגדרת וסגורה, אלא ישנם סוגי התנהגויות שגורמים לאישה פחד, אווירה של טרור וגורמים להן לעשות את דברו של הבעל. הגיעו למסקנה שיש דרכים רבות ליצור פחד, טרור ושליטה ולכן לא צריך לחפש סוגי התנהגויות, אלא יש לכוון למוקד של חוויה פנימית וסוב' של האישה. המטפלים החלו להכיר בהגדרות רחבות של האלימות.
אלימות= היא חוליה בשרשרת של התנהגויות אינסופית שיוצרת באישה חוויה סובייקטיבית של קורבן, דפוס שליטה מתמשך, תחושת פחד, טרור.
ולכן המשמעות של הגדרה מרחיבה זו, זה שהכול תלוי ב"איך האישה מרגישה", ולכן אלימות X אצל אישה כלשהי היא לא בהכרח אלימות Y אצל אישה אחרת. יש גילויי קנאה שזה מאיים, מפחיד ומלחיץ, ואצל אחרות זה נובע מתוך אכפתיות/דאגה. לכן אצל אלו שגילויי השליטה יהיו אובססיביים, הם ייחשבו לאלימים. ההגדרה המצמצמת של אלימות היתרון: עשתה בעצם קו גבול חד משמעי :
יש אלימות ויש משהו שאינו אלימות, והיה יותר קל לזהות אישה במצב של אלימות. מאידך- החיסרון בהגדרה מצמצמת זו הוא שבפועל כל אותן נשים שחוו התעללות נפשית, לא נכנסו להגדרה בחוק ולא יכלו ליהנות מסיוע טיפולי, משפטי. בעבר, נשים אשר סבלו מהתעללויות נפשיות, (כגון: בעל שהשחית את רכוש הבית, בעל שמונע מאשתו להשתמש במשאבים וכו'..), לא נחשבו לסובלות מאלימות ולעיתים פגיעות כאלה הן –