תוכן העניינים מבוא                                                                                                                                  
1 פרק א: המסגרת התיאורטית: זיכרון והנצחה                                                                  2
                        א.1  זיכרון קולקטיבי              א.2 מקום קדוש                         א.3
הטכס פרק ב: זיכרון והנצחה בחברה הישראלית                                                                        5
פרק ג: יום  הזיכרון לחללי מערכות ישראל                                                                      8
            ג.1  אירועי היום            ג.2  הטקס  (שנת תש"ע) פרק ד: ניתוח                                                                                                                  
1 1
סיכום ודיון                                                                                                                       14
ביבליוגרפיה מבוא
מטרת   העבודה לתאר את הטקס הממלכתי הפותח את  אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הנערך מדי שנה ברחבת כותל המערבי בערבו של יום זה.  נוטלים בו חלק נשיא המדינה, הרמטכ"ל, הרבנים הראשיים ומשפחות החללים.
טקס זה הוא אחד מבין הטקסים ועצרות  ההתייחדות   הנערכים ברחבי הארץ  במהלך יום זה.  טקס הזיכרון המרכזי  לחללי מערכות ישראל  נערך למחרת היום בחלקה הצבאית בהר הרצל. אירועים טקסיים נוספים –  עצרות וטקסי התייחדות –    לציון זכרם של החללים מתקיימים ליד אנדרטות לזכר הנופלים, באתרי הזיכרון, בבתי "יד לבנים", בבתי ספר ובמחנות צה"ל.  טקס הדלקות המשואות המתקיים ברחבת הר-הרצל חותם את  אירועי יום הזיכרון ופותח את אירועי יום העצמאות. הנחת המוצא של העבודה שאופיו של  טקס יום הזיכרון הפותח את אירועי יום הזיכרון לחללי יום הזיכרון הנערך ברחבת הכותל –  מקומו, מועדו, היסודות הטקסיים שלו ואישי הציבור הנוטלים בו חלק –   אינם מקריים והם תוכננו כדי לעצב, אך גם לשקף,  את הזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל.  לאור זאת,   ניתוח  היבטים שונים של  טקס זה יהיה מעוגן בעבודה זו במושגים ובתיאוריות הנוגעים למושג "זיכרון קולקטיבי". שאלת המחקר המרכזית שתוצג בעבודה היא האם, ובאיזו מידה, ניתן לנתח את המרכיבים  השונים של  טקס זה לאור המושגים של "זיכרון קולקטיבי",  "מקום קדוש" ו"טקס". את הזיקה בין מושגים אלה ניתן להציג כדלקמן. זיכרון קולקטיבי יוצא תחושה של לכידות בין אנשים השייכים לקולקטיב מסוים והוא כולל זיכרון ביחס לעבר – אמיתי או מוטעה  –  שחברי הקולקטיב שותפים לו (Olick & Robbins, 1998).
במדינה המודרנית למדינה  תפקיד מרכזי בהבניית  זיכרון  קולקטיבי (Hobsbawm & Ranger, 1983). היא  עושה  זאת באמצעים שונים שאחד מהם הוא ציון אירועים מהעבר שיש בהם נגיעה לאירועים יוצאי דופן המעידים על גבורתם של  דמויות שתרמו  במעשיהם יוצאי דופן לכינונה של החברה בהווה. הצגתם ככאלה  נעשית בדרכים שונות שאחת מהם היא באמצעות טקסים  המתקיימים מדי שנה במקומות מקודשים, אם כי מקור  קדושתם אינו בהכרח דתי.  המסקנה המרכזית  העולה מהעבודה שניתן לנתח אותו  לאור המושגים של זיכרון קולקטיבי, מקום קדוש וטקס. בהכנת העבודה נעזרתי במספר מקורות. מחקרים כללים הדנים בזיכרון קולקטיבי ומחקרים על בדפוסי הנצחה בחברה הישראלית.  בנוסף,  צפיתי בשידור של הטקס שנערך השנה. העבודה כוללת   שלושה פרקים. בפרק הראשון של העבודה הצגתי את המסגרת התיאורטית של העבודה,  שבה דנתי בשלושה מושגים הרלבנטיים לניתוח הטקס: "זיכרון קולקטיבי", "מקום  קדוש" ו"טקס".
בפרק השני של העבודה דנתי בדפוסי זיכרון וההנצחה בחברה הישראלית. בפרק השלישי,  תיארתי את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ואת המרכיבים השונים של הטקס שנערך השנה. בפרק הרביעי  ניתחתי את  המרכיבים השונים של  טקס זה לאור התיאוריות והמושגים שהוצגו בפרק הסקירה התיאורטית.