4 עבודות בקורס חברה ופוליטיקה (בזמנו קורס חובה במסגרת חטיבת התקשורת, כיום חובה במסגרת קורסים כללים). עבודה ראשונה על החוקה בישראל.
עבודה שנייה על ה"מזרחיים" כ"ערבים-יהודים".
עבודה שלישית על פמינזם.
עבודה רביעית על גלוקיליזציה. (מה קורה כשגלובליזציה פוגשת תרבות מקומית?) כל העבודות קיבלו ציונים של 90-100 למעט העבודה על פמינזם שקיבלה "רק" 85. הקובץ כולל את כל העבודות שהוגשו בפועל וכן 3 מתוך 4 הוראות הגשה לשלושת מהמטלות. על מנת שניתן להשוות ולבדוק את תנאי ההגשה במקור. המחלקה לתקשורת מטלה:           חוקה לישראל חברה ופוליטיקה בישראל תאריך הגשה:           18.11.07
סמסטר א' שנה"ל תשס"ח מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שאינה בעלת חוקה. כ אשר בוחנים סוגייה זו, יש להביא בחשבון את השיקולים הפוליטיים אל מול השיקולים העקרוניים. בבסיסה, עומדת החוקה כמערכת חוקי יסוד שקובעת את התנהלות המדינה ואשר מגדירים את הזכויות והחובות של האזרחים.
כאמור, בישראל לא קיימת חוקה, אך בו זמנית מתקיימת מערכת של חוקי יסוד שחוקקה הכנסת. בית המשפט קובע במובן מסויים, שחוקי היסוד הן ביטוי לסמכותה של הכנסת לכונן חוקה (יואב דותן, 2000; עמ' 33). אם כן, מתעוררת השאלה, מדוע חוקי יסוד אלו לא מתמזגים יחדיו לכדי יצירת חוקה בישראל?
הסיבה לכך היא ככל הנראה פוליטית-דתית בעיקרה. המפלגות הדתיות התערמו על חיקוק חוקה לישראל, שכן, על פי טענתם, התנ"ך הוא החוקה של היהודים, וחוקה כתובה עומדת בסתירה לחוקת האלוהים.  מקרה בוחן לטענה פוליטית-דתית אפשר לראות בחקיקת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", כמצב שבו חוק יסוד עורר התנגדות בקרב מפלגות פוליטיות (ובמקרה זה, המדובר היה במפלגות חרדיות אשר חששו שהחוק המוצע יערער את הסטטוס קוו, אף כי יש לציין, כי החוק כלל סעיף שבו נקבע במפורש כי החוק לא יחול על כל דיני הגירושין והנישואין) (נויברגר, תשנ"ז; עמוד 69). אלון מנחם, כאדם דתי, טען כי במקרה של התנגשות בין הדת לדמוקרטיה, היהדות קודמת לדמוקרטיה. (גרוס אייל, 2000; עמוד 77). החלטת הררי היא למעשה החלטת פשרה שהועלתה על ידי יזהר הררי והתקבלה בשנות ה-50, ועל פיה תחוקק החוקה פרקים-פרקים בצורת חוקי יסוד.
יש לציין כי היה שיקול פוליטי נוסף באי חקיקת חוקה רשמית לישראל. שיקול זה הגיע דווקא מכיוונו של בן גוריון. ראש הממשלה דאז. בן גוריון רצה להמנע מהגבלת השלטון, כאשר, חוקה אכן תגביל את השלטון, על ידי קביעת חוקים בסיסים שאין לעבור עליהם.  באופן עקרוני, כחלק מהחלטת האו"ם, על מדינת ישראל (וגם על שכנתה הערבית) לחוקק חוקות. הייתה זו אף החובה המוסרית של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.  רבים טענו שהעיתוי היה גרוע,-