מבוא לסוציולוגיה מהי סוציולוגיה?:
עפ"י ברגר: זהו ניסיון להגיע להבנה שיטתית של תהליכים חברתיים. הוא מסביר את הסוציולוגיה בהיבט הכללי במקרה של הפרט, הוא שואף לאובייקטיביות.
הוא אומר שצריך להבין את החברה ולא לנסות לתקן אותה.
עפ"י מרקס: הוא טוען שחייבים להפסיק את הניצול שבין אדם לאדם, צריך קודם להבין את הניצול ואז לשנות אותו.
עפ"י דו-בואה: מטרתו לשפר את המצב הקיים ע"י הבנה. החליט שיש להשתמש בסוציולוגיה ככלי לשיפור מצבם של השחורים.
עפ"י גיליגן: יש להבין בשביל לשנות עפ"י מרקס, דו-בואה וגיליגן ההבנה היא אמצעי, עפ"י ברגר ההבנה היא תכלית.
עפ"י ובר: הוא אומר שסוציולוגיה היא מדע שמנסה להבין הבנה פרשנית את הפעולה החברתית כדי להגיע להסבר סיבתי של דרכה ותוצאה.
הבנה פרשנית= לא מה אתה עושה, אלא מה אתה חושב. הוא אומר שצריך לבדוק איך בני האדם תופסים את המציאות ורק אז לפרש ולהבין.
עפ"י גירץ: הוא אמר שעדיף לא להיות אובייקטיבי במדעי החברה.
האובייקטיביות מרחיקה אותי.
עפ"י באומן: ע"מ להבין מהי סוציולוגיה צריך ללכת ולראות מה סוציולוגים עושים כי הם יצרו אותה. משמעות הסוציולוגיה נקבעת ע"י בני האדם.
הגישה הפונקציונאליסטית:
צמחה בעקבות המהפכה התעשייתית. התרחש עיור- אנשים עזבו את הכפר ועברו לערים.
הדימוי המרכזי של גישה זו- החברה היא כמו גוף חי שצריכה לשרוד. לכל חלק בגוף יש תפקיד ותרומה להישרדות שלו וצריך פעולת גומלין טובה בין כל תתי המרכיבים כדי שהחברה תשרוד.
אמיל דורקהיים:
מדבר על כוחות מאחדים וכוחות מפרידים.
מאחדים:
      התקשרות: כל שאדם מרגיל חלק מהקבוצה כך הוא מרגיש יותר שייכות.
      אוטונומיה: אנשים צריכים להרגיש שיש להם זכות בחירה.
      משמעת:
הפרט יודע את החוקים ויודע איך מצפים ממנו להתנהג והוא מוכן לציית להם.
החברה תשרוד יותר ככל שאנשים ירגישו חלק מהחברה.
מפרידים:
      ניכור:
אדם לא מרגיש חלק מהקבוצה וזה כח מפרק. מתרחש כאשר מתנהגים לפרט בחוסר הוגנות.
      אנומיה:
יש אי ודאות, אני לא יודע איך מצפים ממני להתנהג, גם אם אני רוצה אי אפשר כי לא ברור לי איך להתנהג (לדוגמא: הגירה- לא יודע למה לצפות ומה מצפים ממני).
המעגל הפנימי בין הכוחות המאחדים למפרידים זה הקונצנזוס- ערכים בסיסיים שמקובלים על כל החברים בחברה.
כאשר הכוחות המפרידים מתחזקים, החברה צריכה לפתח עוד מנגנונים כדי לשמור על האחידות.
העבודה ללא מקורות