העולם הערבי וגישתו לשואה                                                         תקציר "הקשר של הערבים לתולדות השואה הוא עקיף ביותר. זירת האסון ההרסנית של השואה הייתה אירופה, ומבצעי ההכחדה היו אירופים, אולם ה"שילומים" בגינה מתבצעים בראש ובראשונה במזרח התיכון, מצד הפלסטינים. אולי בשל כך, מה שעומד לדיון בהקשר הערבי הן המשמעויות הפוליטיות של השואה, ולא האירוע עצמו. עמדת היסוד האנטי ציונית של הערבים קבעה את עמדתם כלפי השואה, כמו גם כלפי האנטישמיות. זו אינה סיבת הסכסוך הישראלי ערבי,כי אם תולדה שלו. טקסטים אנטי יהודים עסקו בהצדקת השואה לצד הכחשתה כבדיה ציונית כאשר הרטוריקה הזו הייתה, בין היתר, ניסיון להתמודד עם האינסטרומנטליזציה הציונית של השואה" (עזמי בשארה, זמנים, 53 , 1995 ע' 765).  זו תמצית מאמרו של עזמי בשארה, (אגב מאמר אשר עורר ויכוח חריף מצד היסטוריונים חוקרי שואה).  המיטיבה להציג את מהותה ושורשיה של הגישה הערבית לנושא השואה. גישה זו , השלטת עדיין בתקשורת הערבית, נובעת מתוך נקודת מבט שהשואה אינה מעניינם הישיר של הערבים, אשר אינם סובלים מ"תסביך שואה" היטיב לתאר זאת עורך עיתון אל חיאת. " לערבים אין חשבונות שואה במלחמותיהם עם ישראל", ההיפך הוא הנכון , ישראל משתמשת בשואה כדי להצדיק את תוקפנותה נגד הערבים", הוא הוסיף וטען כי סבלם של היהודים מוצג במוזיאונים, בעוד שסבלם של הפלסטינים מידי היהודים הוא מציאות חיה. בני אדם נדרשים להכיר בסבל שבמוזיאונים ומתעלמים מהסבל האמיתי. (אל חיאת, 21 בינואר 1998 ).
בעבודה זו אני מבקש להציג ולבחון את סוגיית הערבים וגישתם (המורכבת) כלפי השואה והאם חל שינוי בגישה זו? כלומר מהו יחסו של העולם הערבי לשואת היהודים והאם חל שינוי ביחס זה ?
 וזאת דרך התחקות אחר התפתחותם של היבטים שונים לאורך תקופה מאז הקמת המדינה עד היום . אחת מההנחות היסוד שאציג בהרחבה בעבודתי זו היא :
 שהיחס לשואה בעולם הערבי הושפע מן ההתפתחויות בסכסוך הערבי ישראלי ואף עוצב על ידו. הסתמכתי על מקורות  שונים ביניהם:   ספרות ישראלית, מאמרו המעניין של עזמי בשארה, מאמרו החד של מכמן דן (התוקף את בשארה וטוען כי מאמרו הוא לא יותר ממאמר פוליטי ולא אקדמי)  העיתונות הערבית ( מצרית, לבנונית) ומקורות ערבים שונים.
בחרתי להתמקד בכמה סוגיות מרכזיות העוסקות בערבים ובגישתם לשואה :
מאמרו של בשארה אשר מהווה מסמך מרתק ומרכזי בהבנת הגישה הערבית כלפי השואה,  בחינת יחסו של העולם הערבי בתקשורת וגישתם של אנשי האקדמיה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה והקמתה של מדינת ישראל המדינה הציונית ומקלט לשארית הפליטה – על חשבון הערבים בכלל והמחיר שהעולם הערבי שילם ? עם בכלל.   התמקדות בנכבה כלומר השתקפותו של השיח על השואה בשיח בעולם הערבי על הנכבה .                                                             
1 השפעת משפט אייכמן כנקודת מפנה בקרב המדינה הישראלית  הצעירה , וכמובן השפעתו  על השיח הערבי ובחינת יחסם של הערבים לשואה בעקבות משפט זה.
היבט נוסף וחשוב שבקשתי לבחון בעבודתי  הוא נושא הכחשת השואה בעולם הערבי . אשר לבשה מספר צורות. ולבסוף  הצגת גישה חדשה בניגוד לגישה המסורתית ודעות שונות בקרב העולם הערבי החל מאמצע שנות ה- 90 , כלומר צלילים שונים ופחות צורמים של העולם הערבי כלפי השואה, למרות שמדובר בקולות בודדים אך מעידים אולי על ניצנים חדשים של השלמה, קבלה והבנת הצד היהודי והטרגדיה היהודית ששום דבר לא משתווה לו.   היטיב לתאר זאת הסופר הלבנוני הידוע  אליאס חורי : " לעניין שלי בשואה אין קשר לבעיה הפלשתינית – זה עניין אנושי… על הפלשתיני להבין את אותו ישראלי שתודעתו מעוצבת ע"י זיכרון השואה"   ולסיום הצגת מסקנות וסיכום.