1 .א. על אף שהישוב היהודי היה קבוצת מיעוט בתוך הטריטוריה הבריטית, מתנהלת בו תרבות פוליטית. מאחר והישוב היהודי מהווה מיעוט, קשה להגדירו כמערכת פוליטית, מכיוון שלא היתה סמכות. לכן למעשה מתקיימת מערכת וולונטרית, ללא סמכות אכיפה.
התושבים היהודיים שלא רוצים להיות חלק מהיישוב היהודי, יכולים לפרוש כרצונם, ולמלא את החלל שנוצר אצל המנדט הבריטי, או להקים מסגרות משלו, כמו שלמשל עשו ז'בוטינסקי ומפלגתו, כשפרשו מהיישוב. מכיוון שלא היתה הגדרה ברורה של מערכת הפולטית של היישוב, ע"פ אזרחות וטריטוריה, נבחרה הגדרה חלופית המבוססת על הזיקה כלפי מרכז הסמכות במערכת: מרכז ופריפריה. המרכז הוא מקור סמכות, מקבל ההחלטות ומעצב המדיניות, שמקובל ע"י הציבור. בתקופת הישוב המרכז כלל את המוסדות הלאומיים של היישוב: הסוכנות היהודית וכנסת ישראל. שקיימו מנגנונים מינהליים וביצועיים קבועים, פעלו ע"פ חלוקת עבודה מוגדרת ובנוהלים די מודרניים לתקופתם. כנסת ישראל: שהיה בה ייצוג של הפלגים השונים, המסגרת הארגונית שלה פעלה גם ברמת השלטון המקומי, באמצעות ועדי הקהילות. כנסת ישראל נחלקה ל- 3
גופי משנה: 1. אספת הנבחרים – הגוף המייצג של כנסת ישראל, גוף גדול מאוד ולכן יש לו קושי בקבלת החלטות. 2. הנהלת …
*** העבודה ללא מקורות