מבוא
הקהילה והתרבות הערבית , מבוססת על עיקרון הקולקטיביות, שבטיות והומוגניות חברתית. הסדר החברתי בחברה הערבית הוא היררכי וקבוע. החברה היא חברה פטריאכלית, הגברים תופסים את המקום הגבוה ביותר בהיררכיה החברתית ואילו נשים וילדים נמצאים בבסיסו של הסולם. נשים צעירות חייבות לציית לא רק לנשים מבוגרות מהן ולגברים, אלה גם לגברים שצעירים מהן. מעמדה הנחות של האישה נקבע אף בקוראן: "ועל אשר מעליהן כאשר עליהן (להתהלך) במישרין, ולגברים יתרון עליהן". אי ציות לסמכות הגברית מהווה הפרה חמורה של קוד התנהגות, הדורש תגובה ענישתית, כפי שנכתב בפסוק בקוראן: "לגברים יתרון על הנשים, באשר ביכר אלוהים איש על רעותו ובאשר פיזרו מהונם  (פרנסת האישה). הנשים הישרות נכנעות לבעליהן, שומרות הפקד (בעליהן)…אך הנשים אשר פחדו (תפחדו) פן תמרינה, והזהרתם אותן והרחקתם אותן (מעליכם) בחדרי המשכב והכיתם אותן, והיה כי תשמענה לכולכם לא תבקשו תואנה (לענותן)." זהות האישה וערכה נמדדים על פי הציות שלה, ההסתגרות, הצניעות והבאת ילדים לעולם. כאשר מתגלה התנהגות בלתי נאותה של אישה או ילדה, הדבר נחשב לכישלון חינוכי ופיקוחי של המשפחה, אשר מעמיד בספק את כושר הפיקוח של הגברים במשפחה ודורש מצידם פעולה על מנת לשקם את כוחם הגברי הפגוע. לבד מהתפקידים הקלאסיים של האישה בחברה המוסלמית המסורתית, הצופה הליכות ביתה ועוסקת בדאגה ובחינוך הדור הצעיר, האישה היא הגמול המובטח לגבר המאמין והצדיק. התגמול אינו בנשים סתם, אלא בנשים טהורות: "אך אלה אשר האמינו ויעשו הישר, נבואם אל גנות ימשיכו תחתיהן הגנות, לעולמים ויהיו בתוכן לנצח ולהם בתוכן נשים טהורות".
אך במהלך המאה העשרים התרחשו במצרים תהליכים ושינויים עמוקים, פולטים, מדיניים וחברתיים. גם בנושא מעמד האישה בחברה המצרית התפתחו שינויים. מצרים היא הארץ הערבית הראשונה שחלו בה שינויים גדולים במעמד האישה. לא במקרה חלה התפתחות זו במצרים, כיבושה של מצרים בידי הבריטים בשנת 1882 וניתוקה ממערכת המינהל העוסמאנית בשנת 1906 היו אירועים בעלי משמעות רבה. החברה המצרית מצאה עצמה בעיצומם של תהליכי שינוי ערכים וקודים תרבותיים והיוותה קרקע
פורייה לקליטת רעיונות מן החוץ ולהצמחת אידיאות פוליטיות חברתיות משלה. חברה זו היתה עסוקה בשאלות של דת מול חילוניות, שימור המנהגים התרבותיים-מסורתיים לעומת אימוצם של מנהגים מערביים, זהות לאומית ומקומה של האישה בחברה החדשה. המאה העשרים הביאה שינויים משמעותיים אשר השפיעו על נשים לא פחות מאשר על גברים. אחד מהשינויים הוא בהתגברות הקשר בין המזרח התיכון למערב, החלפת תרבויות, לעיתים בצל קשרים פוליטיים וכלכליים, שבהם מעמד האישה הוא הנושא המרכזי. על מנת לעמוד על התמורות במעמדה של האישה במצרים עלינו להתייחס למצבן של נשים בחברה המצרית ערב השינוי, וזאת כדי להבין כנגד אילו ערכים ונורמות יצאו מצדדי המאבק לשחרור האישה, וכן לשם הערכת גודל התמורות וההישגים שהושגו בסופה של התקופה הנבחנת בעבודה זו.
בעבודה אעסוק במאבק למען שיווין זכויות האישה במצרים במחצית הראשונה של המאה. אעמוד על שאלת השינוי, האם התרחש שינוי ממשי בחיי הנשים במצרים במהלך התקופה הנדונה ומה מהותו של השינוי אם זה חל? כמו כן אעמוד על השינוי במעמדן של הנשים במצרים בעקבות התנועה הפמיניסטית ובעקבות מגמות הלבריזציה שהתחוללו במצרים במחצית הראשונה של המאה ה- 20. המאבק לשיווין מגדרי מורכב מתנועות מפלגתיות, חברתיות ופוליטיות, גם מיחידים שניסו לקדם מאבק זה וממגמות כלכליות שהתרחשו במצרים. השינויים משהוא מוביל אינם חדים וקיצוניים ולא התרחשו בעקבות אירוע מסוים. הם מושפעים בעיקר מתהליכים חיצוניים, חברתיים, פוליטיים ומהפכניים, ולא בהכרח בעקבות תהליכים שמובילות התנועות הפמיניסטיות.