סמינריון המפגש בין דיני הנזיקין למערכות דינים אחרים "הנזיקי שבפלילי"             תוכן עניינים
עמוד 3 – 2  …    מבוא.
עמוד 4  …    מטרת הפיצוי.
עמוד 6 – 5  …    ההיסטוריה החקיקתית.
עמוד 7  …    חקיקה.
עמוד 12 – 8   …   המשפט הישראלי.
עמוד 13  …    דגמים שונים לפיצוי.
עמוד  14  …    מתי נפצה?
עמוד 16 – 15 …    חישוב גובה הפיצויים.
עמוד 18 – 17  …    הצדק המתקן והמחלק מול עקרונות הענישה הפלילית.
עמוד 21 – 19  …  שימוש בעוולת המסגרת של חובה חקוקה במקרים של הפרת הוראה עונשית.
  עמוד 23 – 22  …   הפיצוי לנאשם שנמצא זכאי.
  עמוד 26 – 24  …   המשפט העברי כמשפט משווה.
 עמוד 28 – 27  …   The international viewpoint עמוד 29  …    סיכום ומסקנות.
עמוד 31
– 30  …  בבילוגרפיה.
מבוא
האם לרגע עצרנו וחשבנו  הכיצד יתכן שנזק נורא וברור כל כך כמו אונס, רצח וכו… אינו מניב,  כדבר שבשגרה, תביעות פיצויים וסכומים משמעותיים?
הרי מי שרכבו נפגע, תובע ומקבל פיצוי עבור הנזק שנגרם לו. איך יתכן שאותו דין לא חל, קל וחומר, על מי שנאנסת, חירותה נגזלת ממנה, אנושיותה נשללת, והצלקת שנותרת בנפשה לא ניתנת למחיקה? או  אדם שקם בבוקר ויוצא את ביתו ולעולם לא שב מכיוון שמישהו רצח אותו, משפחתו מופקרת לנפשה ועליה להתמודד לבד, נוסף על הטראומה, גם עם דילמות שמעולם לא שיערה בנפשה שתידרש להם.
איך ייתכן שהמדינה מתגייסת לעזרתם של נפגעים, לוקחת אחריות על נזקים שנובעים מספקטרום רחב של מצבים, אך מפנה עורף למי שלא הצליחה להגן על זכותם הבסיסית ביותר לביטחון אישי?  כבר בספר דברים נאמר כי – "הנסתרת לה' אלהינו, והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת".
משמע הציבור הינו האחראי למלחמה בפשיעה, אם יעלים את עיניו ולא יעניש את הפושעים, הריהו נושא באחריות מוסרית לפשעים, והוא עתיד ליתן את הדין עליהם.
מאז ועד היום אנו אחראים על שפיטתם של הפושעים בהתאם לכללי הדין הפלילי הנהוג במדינתנו, כאשר בד בבד וככל שחולף הזמן, אנו עדים להתנגשות מערכת המשפט הפלילית עם מערכת המשפט האזרחית וזאת לאור פיצוי נאשם שנמצא זכאי בסופו של יום זכאי או לחלופין לאור פיצויו של הקורבן.
אמנם מתן פיצוי לנפגעי פשע הוא רעיון שמצא ביטוי בקודקסים קדומים ובמשפט העברי העתיק, אולם בשלבים מאוחרים יותר הועברה זכותו של הקרבן לשיפוי ע"י העבריין לטיפול המשפט האזרחי והפכה לערך שאינו מובן מאליו, כאשר יש לציין רק במאה ה- 20 חזר הנושא לסדר היום.
לאור התנגשות מערכות המשפט, נידונה בהרחבה בשנים האחרונות, שאלת זכויות נפגעי עבירה, ואף נבחנה האפשרות לקבוע בחוק את זכות הקרבן לפיצוי, המוסדר כיום באופן מצומצם בלבד בס' 77(א) לחוק העונשין שהוא גלגול של ההוראה המקורית בחוק לדיני עונשין.
ס' 77א' קובע כי: "הורשע אדם, רשאי ביהמ"ש לחייבו, בשל כל אחת מהעבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק ע"י העבירה סכום שלא יעלה על 228,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו".
שוטר מג"ב הרג במהלך מארב אדם שהטיל אימה על זוגות מתבודדים באשקלון, והוחלט להעמידו לדין בחשד לגרימת מוות ברשלנות, רק בתום 7
שנים של משפט זוכה בסופו של דבר השוטר, מיותר לציין כי במשך תקופה זו השתנו חייו של הנתבע מקצה לקצה.
מטבע הדברים, כאשר מדברים על פיצוי נאשם שנמצא זכאי בהליך הפלילי מדובר על ס' 80 לחוק וכאשר מדובר על פיצוי הקרבן יש לפנות לס' 77
לחוק.
לעיתים הנאשם הופך מנאשם לקורבן, וזאת כאשר במהלך ההליך המשפטי מתברר כי הנאשם לא ביצע את העבירה, או שהפעולה שבה בחר הנאשם לנקוט הינה פעולה חוקית, ולא היה מקום להאשימו כלל, כאשר נדירים המקרים בהם נאשם זוכה בהליך הפלילי ודרש אח"כ פיצוי בתביעה נזיקית.
בעבודתי זו אסקור את סוגיית הפיצוי לקרבן, נבחן האם ראוי ונכון לפסוק לנאשם אשר זוכה פיצוי, או שמא יש להפנות אותו למסלול האזרחי שיתבע בגין העוולה שנגרמה לו כתוצאה מההליך הפלילי? נבדוק מהו הפיצוי לו זכאי הקרבן בהליך הפלילי, שמא מדובר בפיצוי נזיקי? נשאל את השאלה איך בכלל ניתן לקבוע מהו סכום הפיצוי הראוי? נראה האם ניתן לשלב בין דיני הנזיקין לדין הפלילי כך שתיווצר מערכת אוניברסאלית תקינה אשר תיתן פתרון לנושאים שעלו לעיל?