תוכן עניינים
תוכן עניינים. 1
1       פרק 1 – The Nature of Psychology. 6
1 .1    ההיסטוריה של הפסיכולוגיה. 6
1 .1.1   נייטיביזם מול אפיריציזם. 6
1 .1.2   תחילתה של הפסיכולוגיה המדעית – וונדט ואינטרוספקציה. 7
1 .1.3   סטרוקטורליזם ופונקציונליזם. 7
1 .1.4   ביהוויוריזם  7
1 .1.5   גשטלט  8
1 .1.6   פסיכואנליזה. 8
1 .1.7   התפתחות מודרנית. 8
1 .2    פרספקטיבות מודרניות. 9
1 .2.1   פרספקטיבה ביולוגית. 9
1 .2.2   פרספקטיבה ביהוויוריסטית. 9
1 .2.3   פרספקטיבה קוגניטיבית. 9
1 .2.4   פרספקטיבה פסיכואנליטית. 9
1 .2.5   פרספקטיבה פנומנולוגית. 10
1 .3    הקשר בין הגישה הביולוגית לשאר: 10
1 .4    כיצד מבצעים מחקר פסיכולוגי?. 11
1 .5    אתיקה של מחקר פסיכולוגי 12
1 .6    עיסוק פסיכולוגי 12
2       פרק 3 – Psychological Development 13
2 .1    תורשה סביבה. 13
2 .2    שלבי התפתחות. 14
2 .3    יכולות התינוק. 14
2 .4    התפתחות קוגניטיבית בילדות. 15
2 .4.1   תיאורית השלבים של פיאז'ה: 15
2 .4.1.1                         השלב הסנסורי-מוטורי: שנתיים ראשונות לחיים. 15
2 .4.1.2                         השלב הפרה-אופרציונלי: שנתיים-7. 15
2 .4.1.3                         השלב האופרציונלי הקונקרטי (7-11) 15
2 .4.1.4                         השלב האופרציונלי הפורמלי (11 והלאה) 15
2 .4.2   ביקורת על פיאז'ה: 16
2 .4.3   אלטרנטיבות לפיאז'ה: 16
2 .4.3.1                         גישות עיבוד-מידע. 16
2 .4.3.2                         גישות רכישת ידע. 16
2 .4.3.3                         גישות חברתיות-תרבותיות. 17
2 .5    התפתחות שיפוט מוסרי 17
2 .6    התפתחות אישיותית וחברתית. 18
2 .6.1   התנהגות חברתית מוקדמת. 19
2 .6.2   Attachment 19
2 .6.3   מגדר וזהות מינית. 20
2 .6.3.1                         התורה הפסיכואנליטית. 20
2 .6.3.2                         למידה חברתית. 21
2 .6.3.3                         גישה קוגניטיבית-התפתחותית. 21
2 .6.3.4                                                 Gender schema. 22
2 .7    התפתחות המתבגר. 22
3       פרק 7 – למידה והתניה. 24
3 .1    התניה קלאסית. 24
3 .1.1   גורם קוגניטיבי
5
3 .1.2   הגבלות ביולוגיות.
5
3 .2    התניה אופרנטית. 26
3 .2.1   גורם קוגניטיבי 27
3 .2.2   הגבלות ביולוגיות. 27
3 .3    למידה מורכבת. 28
3 .3.1   Cognitive maps and abstract concepts 28
3 .3.2   Insight learning  28
3 .3.3   Prior beliefs 28
3 .4    בסיס נוירולוגי של למידה. 29
4       פרק 8 – זיכרון 30
4 .1    הקדמה – 3 הבחנות חשובות. 30
4 .1.1   שלושת שלבי הזיכרון 30
4 .1.2   Working Memory Vs. Long Term Memory  30
4 .1.3   סוגי זיכרון שונים לסוגי מידע שונים. 31
4 .2    Working memory  31
4 .2.1   זיכרון לטווח קצר וחשיבה. 32
4 .2.2   העברה מזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך. 32
4 .3    זיכרון לטווח ארוך. 32
4 .3.1   קשר בין קידוד לאחזור. 33
4 .3.2   השפעות רגשיות על שכחה. 33
4 .4    Implicit Memory  34
4 .4.1   מודלים של מקומות אחסון מידע שונים. 34
4 .5    שיטות לשיפור הזיכרון 35
4 .6    זיכרון קונסטרוקטיבי 35
5      פרק 11 – רגשות. 37
5.1    עוררות ורגשות. 37
5.1.1   חוזק רגשות. 38
5.1.2   הבדלים בין רגשות. 38
5.2    קוגניציה ורגשות. 38
5.2.1   עוצמת רגשות והבדלים ביניהם. 38
5.2.2   ממדים של הערכה. 39
5.2.3   השלכות קליניות. 40 5.2.4   רגש ללא קוגניציה. 40 5.3    הבעה ורגשות. 40 5.3.1   לוקליזציה במוח. 40 5.3.2   עוצמת רגשות והבחנה ביניהם. 41
5.4    תגובות כלליות להמצאות במצב רגשי מסוים. 41
5.4.1   קשב ולמידה: התאמה רגשית. 41
5.4.2   הערכה ושיפוט – השפעה של מצב רוח. 41
5.5    אגרסיביות. 41
5.5.1   אגרסיביות כדחף. 42
5.5.2   אגרסיביות כתגובה נלמדת. 42
5.5.3   ביטוי אגרסיביות וקתרזיס. 42
6       פרק 12- הבדלים אינדיבידואלים. 43
6 .1    מקור ההבדלים האינדיבידואלים. 43
6 .1.1   תורשתיות  43
6 .1.2   יחסי גומלין בין אישיות לסביבה. 44
6 .2    הערכת הבדלים בין אישיים. 45
6 .2.1   הערכת יכולות אינטלקטואליות. 45
6 .2.2   הערכת אישיות. 47
6 .3    תיאוריות עכשוויות על אינטליגנציה. 48
6 .3.1   התיאוריה של גרדנר על אינטליגנציות מרובות. 48
6 .3.2   התיאוריה של אנדרסון על אינטליגנציה והתפתחות קוגניטיבית. 48
6 .3.3   התיאוריה הטריארכית של סטרנברג. 49
6 .3.4   התיאוריה הביואקולוגית של ססי 49
6 .3.5   סיכום  50 7      פרק 15 – פסיכולוגיה אבנורמלית. 51
7.1    סיווג של התנהגות אבנורמלית. 51
7.2    גישות להפרעות נפשיות. 53
7.3    הפרעות חרדה. 53
7.3.1   התקפי פאניקה. 54
7.3.2   פוביות  55
7.3.3   OCD   56
7.4    הפרעות מצב רוח. 56
7.4.1   דיכאון 57
7.4.2   בי-פולאר  57
7.5    Dissociative Identity Disorder 58
7.6    סכיזופרניה. 59
7.7    הפרעות אישיות. 61
7.7.1   Anti-social personality  61
7.7.2   Borderline personality  62
7.8    חוסר שפיות כהגנה משפטית. 62
8       פרק 16 – שיטות טיפול. 63
8 .1    רקע היסטורי 63
8 .2    סוגי מטפלים. 64
8 .3    שיטות של פסיכותרפיה. 65
8 .3.1   טיפול פסיכודינמי 65
8 .3.2   טיפול התנהגותי 65
8 .3.3   טיפול קוגניטיבי-התנהגותי 66
8 .3.4   טיפול הומניסטי 66
8 .3.5   גישה אקלקטית. 67
8 .3.6   טיפול קבוצתי ומשפחתי 67
8 .3.7   טיפול בילדים. 67
8 .4    אפקטיביות של פסיכותרפיה. 68
8 .5    השוואה בין שיטות פסיכותרפיה. 68
8 .6    טיפול ביולוגי 69
8 .6.1   תרופות  69
8 .6.2   ECT  70
8 .6.3   שילוב טיפול פסיכולוגי וביולוגי 70
8 .7    השפעות של תרבות ומגדר על טיפול. 70
8 .8    שיפור בריאות נפשית. 71
8 .8.1   משאבים בקהילה. 71
8 .8.2   קידום עצמי של בריאות נפשית. 71
9      פרק 17 – social cognition and affect 72
9.1    תיאוריות אינטואיטיביות של התנהגות חברתית. 72
9.1.1   סכמות  72
9.1.2   סטריאוטיפים. 73
9.1.3   ייחוסים attributions 73
9.1.3.1                         טעות הייחוס הבסיסית. 73
9.1.3.2                         הבדלים בין-תרבותיים בתהליכי ייחוס. 74
9.2    עמדות attitudes 74
9.2.1   תפקידי העמדות: 75
9.2.2   עמדות והתנהגות: 75
9.2.3   דיסוננס קוגניטיבי: 76
9.3    משיכה בין אישית. 76
9.3.1   חיבה  76
9.3.2   משיכה מינית ורומנטית, ואהבה. 76
9.3.3   אסטרטגיות "זיווג" 76
1 0   פרק 18 – social interaction and influence. 78
1 0.1  נוכחות של אחרים. 78
1 0.1.1 Facilitation  78
1 0.1.2 Deindividuation  79
1 0.1.3 Bystander intervention  79
1 0.1.4 אלטרואיזם  80
1 0.2  Compliance & Resistance  80
1 0.2.1 השפעת מיעוטים. 80
1 0.2.2 ציות לסמכות  80
1 0.2.3 הכוח של סיטואציות. 81
1 0.2.4 מרד  81
1 0.3  הפנמה internalization. 82
1 0.3.1 תקשורת משכנעת. 82
1 0.3.2 קבוצות ייחוס והזדהות. 83
1 0.4  קבלת החלטות קולקטיבית. 83
1 0.4.1 קיטוב בקבוצה. 83
1 0.4.2 Groupthink  84

1      פרק 1 – The Nature of Psychology פסיכולוגיה – המחקר המדעי של התנהגות ותהליכים נפשיים. דוגמאות לתחומי פסיכולוגיה שונים:
Prosopagnosia – נזק לצד ימין של המוח שגורם לחוסר יכולת לזהות פרצופים (האיש שחשב שאשתו היא כובע) ייחוס תכונות אופי לאנשים – אנו נוטים לייחס התנהגות של אנשים לתכונות האופי שלהם ולא למצבים שבהן אנו רואים את ההתנהגות, למרות שיכול להיות מאד שלמצב יש משמעות מכרעת, וכמעט כל אדם ינהג בהם באותה צורה. שכחה של זיכרונות ילדות (בערך לפני גיל 3) – כולל אירועים משמעותיים כמו לידה של אח קטן. Obesity – מה מוביל אנשים (ובארה"ב בערך 35 מיליון אנשים…) לאכול כל כך הרבה – נראה שיש קשר להיסטוריה של חסכים. השפעה של אלימות בתקשורת על אלימות בקרב ילדים – האם יש פורקן או הגברה של האלימות?

1 .1                 ההיסטוריה של הפסיכולוגיה המקור – הפילוסופים של יוון העתיקה:
סוקרטס, אפלטון ואריסטו עסקו באופי הנפש והתהליכים שבה (בסיס לפסיכולוגיה קוגניטיבית). היפוקרטס חקר פיזיולוגיה (בסיס לפסיכולוגיה פיזיולוגית).
1 .1.1                נייטיביזם מול אפיריציזם נייטיביזם – האדם נולד עם מאגר ידע והבנה של המציאות. ניתן לגשת לידע זה בעזרת חשיבה לוגית ואינטרוספקציה. דקארט במאה ה-17 תמך בדעה זו, וטען שיש מספר מושגים (אלוהים, העצמי, אינסופיות ושלמות לדוגמא) שאנו נולדים עמם. בנוסף – דקארט טען שניתן ללמוד את גוף האדם כמו שלומדים מכונות – זה השורש לפרספקטיבה של עיבוד מידע במוח. אמפיריציזם – ידע נרכש דרך חוויות ואינטראקציות עם העולם. חלק מהפילוסופים היוונים האמינו בזאת, אך המייצג של דעה זו הוא ג'ון לוק (אנגליה, המאה ה-17) – טבע את מושג הטבולה רסה. פרספקטיבה זו הולידה את הפסיכולוגיה האסוציאטיבית: אין ידע מולד, אנו רוכשים ידע דרך חוויות ומקשרים בין רעיונות לפי עקרונות של דמיון והפכים. מחקר הזיכרון העכשווי מקושר לתורה זו. כיום מתייחסים לדיון שבין נייטיביזם לאמפיריציזם בשם "nature-nurture". רוב הפסיכולוגים אימצו דעה משלבת בין תורשה לסביבה.
1 .1.2                תחילתה של הפסיכולוגיה המדעית – וונדט ואינטרוספקציה תחילת הפסיכולוגיה המדעית – ייסוד המעבדה הפסיכולוגית הראשונה בגרמניה על יד וילהלם וונדט ב-1879, במטרה לחקור את הנפש וההתנהגות. וונדט התמקד בחושים (וונדט בעצמו בראיה, וחבריו בקשב, רגש וזיכרון). וונדט השתמש באינטרוספקציה כשיטת מחקר: בחינה ותיעוד של חוויות, מחשבות ורגשות עצמיים. לדוגמא – בתגובה לגירוי פיזי מסוים. וונדט הוסיף לאינטרוספקציה גם ניסויים: מניפולציה שיטתית של ממד מסוים בגירוי, ובדיקה דרך אינטרוספקציה של ההשפעה שיש על השינוי על החוויה. אינטרוספקציה הוכחה כלא יעילה, בעיקר לגבי תהליכים מהירים: גם אחרי אימון רב אנשים לא הגיעו לתיאור דומה לחוויות חושיות פשוטות ביותר, כך שקשה היה להסיק מסקנות. לכן אינטרוספקציה היא לא מרכיב מרכזי במחקר הפסיכולוגי העכשווי.
1 .1.3                סטרוקטורליזם ופונקציונליזם במאה ה-19 היה מחקר מדעי מצליח בתחום הכימיה והפיזיקה – בו הצליחו לנתח מבנים מורכבים לרמת היסודות שלהם (מולקולות ואטומים). פסיכולוגים התחילו לנסות לחקור את ההתנהגות על פי המרכיבים היסודיים שלה. כך ניתן לנתח תחושה מורכבת (טעם של לימונדה) למרכיבים יסודיים יותר (תחושה של קור, חמיצות, ומתיקות). מוביל גישה זו היה טיצ'נר, תלמיד של וונדט מקורנל שבארה"ב. הוא טבע את המונח סטרוקטורליזם (ניתוח תהליכים נפשיים). היו מתנגדים לשיטה אנליטית זו – ג'יימס, פסיכולוג מהרווארד שם דגש יותר גדול על הבנת הפלואידיות של ההכרה והאופי האישי שלה – פונקציונליזם – מחקר של כיצד המוח עובד על מנת שאורגניזם יוכל להסתגל ולתפקד בסביבתו (נגזרת של תורתו של דארווין – הנפש התפתחה כי היה לזה יתרון אדפטיבי). על מנת ללמוד על ההסתגלות יש לצפות בהתנהגות.
שתי הגישות התחרו זו בזו, ושתיהן עדיין סברו שמוקד המחקר  הוא החוויה המודעת, אך הוחלפו על ידי שלוש אסכולות: ביהוויוריזם, גשטלט ופסיכואנליזה.
1 .1.4                ביהוויוריזם הענף (מבין השלושה שנזכרו לעיל) בעל ההשפעה הגדולה ביותר בארה"ב. מייסד – ג'ון ווטסון. לפי ווטסון החוויה המודעת היא לא המוקד של פסיכולוגיה. כדי שפסיכולוגיה תהיה מדע אמיתי על הממצאים שלה להיות נגישים וציבוריים – החוויה המודעת אינה כזו, וההתנהגות היא כן, ולכן יש לחקור אותה (הוא חקר התנהגות של בע"ח וילדים). גישה זו זכתה לתמיכה מצד המתנגדים לאינטרוספקציה. (פבלוב היה עוד קודם, אבל ווטסון הוא זה שאחראי לזרם הביהוויוריסטי). לפי תורה זו ההתנהגות הינה תוצאה של התניה, וחיזוק מצד הסביבה. התיאור הוא במונחים של גירוי ותגובה (S-R). משתמשים בטרמינולוגיה זו גם היום.
1 .1.5                גשטלט גשטלט – תבנית או קונפיגורציה בגרמנית.
תנועה שצצה ב-1912 בגרמניה. מובילי גישה זו היו ורטהיימר, קופקא וקוהלר (כולם היגרו לארה"ב). מוקד העניין כאן הוא התפיסה, הם האמינו כי תפיסת חוויות תלויה בתבניות של גירויים וארגון החוויות. (עקרון הרקע, קביעות הצורה וכד'). כך – השלם שונה מסכום חלקיו, שכן הוא תלוי ביחסים שבין רכיביו. מוקד המחקר הוא תנועה, תפיסת צורה, גודל, צבע בתאורות שונות, ועוד. מתנועה זו צמחה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של היום (זיכרון,למידה, פתרון בעיות).
1 .1.6                פסיכואנליזה תורת אישיות ושיטת טיפול מבית פרויד.
המוקד – התת מודע, הדחקה. ביטוי התת מודע דרך חלומות, פליטות פה, מניירות ועוד. בתרפיה פרויד השתמש בשיטת ה-free association על מנת להציף את התת מודע, וכן ניתח חלומות. המוטיבציות העיקריות לכל התנהגות – מין ותוקפנות.
1 .1.7                התפתחות מודרנית עד מלחמת העולם השניה, לפחות בארה"ב, הגישה השלטת הייתה ביהוויוריזם. לאחריה העניין בפסיכולוגיה גבר, ציוד המחקר הפך למתוחכם הרבה יותר, והתברר כי הגישות המחקריות הקודמות היו מגבילות מדי.
המצאת המחשב הייתה נקודת תפנית חשובה נוספת – מחשבים מסוגלים לעשות דברים שעד כה רק אנשים יכלו לעשות, והמחשב סיפק מודל חשיבה לפסיכולוגים. בסוף שנות ה-50הרברט סימון (שאח"כ זכה בפרס נובל) תאר כיצד ניתן לסמלץ תהליכים נפשיים במחשב, ונתן להבין שניתן להסתכל על המוח כאל מכונת עיבוד מידע. גישה זו הייתה יותר שימושית מתורת ה-S-R שקדמה לה, סייעה בניסוח מדויק יותר של רעיונות הגשטלט, ושל רעיונות נוספים (ניתן להשוות את הזיכרון האנושי לזיכרון של מחשב וכד'). במקביל בשנות ה-50 התפתח מדע הבלשנות – המבנים המנטליים הדרושים להבנת והפקת שפה. חלוץ בתחום זה הוא נועם חומסקי.
ועוד במקביל התפתח מדע הנוירופסיכולוגיה. (מוזכר חוקר זוכה בפרס נובל בשם רוג'ר ספרי). האורינטציה שנובעת מכל מה שתיארנו עד כה היא מאד קוגניטיבית, אך הגישה הקוגניטיבית אינה מוגבלת רק למחשבה וידע, אלא גם למוטיבציה, תפישה, אישיות ופסיכולוגיה חברתית.
1 .2                 פרספקטיבות מודרניות
1 .2.1                פרספקטיבה ביולוגית המוח האנושי מכיל מעל 10 ביליון תאי עצב, בעלי מספר קישורים אינסופי ביניהם. הוא המבנה המורכב ביקום וניתן לייחס לו כל אירוע פסיכולוגי. פסיכולוגים ביולוגים מייחסת התנהגות לאירועים כימיים וחשמליים בתוך הגוף – התהליכים הנוירו-ביולוגים שבשורש ההתנהגות והתהליכים המנטליים. כך דיכאון הוא תופעה שנחקרת לפי השינוי הלא נורמלי ברמת הנוירוטרנסמיטרים שקשורים אליו וכד'. כך ניתן לחקור את ה Prosopagnosiaעל ידי מציאת האזור באונה הימנית במוח שאחראי לזיהוי פרצופים. ניתן להסביר שכחה של זיכרונות ילדות על ידי כך שמצביעים על ההיפוקמפוס כעל חלק חשוב ביצירת זיכרונות שאינו מפותח דיו בשנים הראשונות של החיים.
1 .2.2                פרספקטיבה ביהוויוריסטית מתמקדת בגירויים ותגובות ניתנים לצפייה.
כך, לדוגמא, ניתן להסביר השמנת יתר על ידי אכילה תלוית גירויים מסוימים, ועל ידי הסרת גירויים אלה או הימנעות מהם לסייע בפתרון בעיית ההשמנה. ניתן לחקור את השפעת האלימות בתקשורת על ילדים – על ידי בדיקה של החיזוקים החיוביים והשליליים שהילדים מקבלים בתמורה לתגובה אלימה. באופן היסטורי – גישה זו אינה עוסקת בתהליכים מנטליים פנימיים, אבל יש פסיכולוגים שאינם ביהוויוריסטים טהורים, אשר יתייחסו גם לדיווח מילולי של אדם על חוויותיו. למרות שיש מעט ביהוויוריסטים יחסית, יש השפעה לשיטות שלהם גם היום (סקינר).
1 .2.3                פרספקטיבה קוגניטיבית בדומה לקודמתה מהמאה ה-19, פסיכולוגיה קוגניטיבית עכשווית עוסקת בתהליכים מנטליים כגון תפיסה, זיכרון, הסקת מסקנות, החלטות ופתרון בעיות. בניגוד לקודמתה – אינה…
*העבודה ללא מקורות