מלחמת לבנון השנייה בראי העיתונות תקציר מלחמת לבנון נפתחה בשניים עשר ביולי
2 006, כמבצע לא מתוכנן אשר החל למעשה כתגובה ישראלית  לירי קטיושות על ישובי הצפון ולחטיפתם של שני  חיילים בשבי החיזבאללה.
בסופו של דבר הפך המבצע למלחמה.
בעיתות שלום כמו גם בעיתות מלחמה, מתוודעים בני האדם למציאות דרך אמצעי תקשורת ההמונים על מגוון תחומיהם, דבר המסייע להבניית תפיסת עולמו ולראייה הערכית והאידיאולוגית של הנמען. ההסתמכות שלנו הצרכנים על אמצעי התקשורת לצורך השגת מידע על העולם, ההשפעה  המעוותת של תהליכי הברירה המערכתית, והפרקטיקה העיתונאית יוצרים תחושה שאנו  חיים בעולם המתווך על ידי התקשורת (Weimann, 2000).
הסיקור התקשורתי של המלחמה בתקשורת היה למאתגר ומורכב במיוחד . במלחמת לבנון השנייה קיבל הציבור  חשיפה רחבה  לתמונות המלחמה בעורף ובחזית וגם לאופן ניהולה השוטף של המלחמה. זוהי הפעם הראשונה בה משבר לאומי בסדר גודל שכזה,  מתרחש בעידן התקשורת הרב ערוצית הכוללת לווין, כבלים וטכנולוגיה דיגיטאלית מתקדמת. לעיתונות עניין רב במלחמות בכל מקום בו הן מתנהלות.
בעבודה זו ייבדק הקו אשר הנחה  את התקשורת העיתונאית בתחילת מלחמת לבנון השנייה וגם לאחריה. יש לומר, העבודה תשווה בין הסיקור העיתונאי של השבוע הראשון לפרוץ המלחמה בשני עיתונים יומיים וחשובים בישראל, "ידיעות אחרונות"- המאפיין את "העיתונות הפופולארית" בעולם, עיתון עממי, "צהוב"; ו"הארץ"- המאפיין את "העיתונות הגבוהה", עיתון איכותי ואליטיסטי. לאחר מכן נשווה את הסיקורים באותם העיתונים לאחר שנה מתום סיום הלחימה.
בנוסף, תבדוק העבודה האם ההבדלים המשמעותיים הקיימים בין שני העיתונים נשמרים גם בעיתות מלחמה או האם אותם הבדלים מטשטשים . לאורך העבודה ייסקרו תיאוריות שונות כמו תיאורית ההגמוניה הניאו מרקסיסטית  והבנית המציאות, וכן אסכולת קביעת סדר היום, אלו ישמשו לכתיבת מסקנות העבודה. תיאוריות אלו רלוונטיות משום שמסבירות את גודל העוצמה שיש לתקשורת על הלך הרוח הציבורי, במיוחד בעיתות מלחמה ומשבר.