נושא העבודה:
תחרות הפירמה בענף: הבטים מוסריים וחוקיים באיסוף מידע תחרותי מאת:
מנחה:
תאריך הגשה:
תוכן העניינים:

1 .      מבוא – הרקע לבחירת הנושא, הצגת הבעיה המחקרית (שאלת המחקר), פרוט דרכי ההתמודדות עם שאלת המחקר בתוכן העבודה.
2.      פרק א – הצורך הכלכלי והמוטיבציה העסקית באיסוף מידע, סקירת המצב הנכחי והשפעתו על ההתנהלות הפנים והחוץ ארגונית.
3.      פרק ב – בחינת ההיבט המוסרי על שאלת המחקר תוך התייחסות לעקרונות המוסר הבסיסיים.
4.      פרק ג – בחינת ההיבט החוקי על הנושא הצבת הגבולות בין איסוף מידע לגיטימי לריגול תעשייתי לא חוקי.
5.      פרק ד – סיכום ומסקנות.
6.      מקורות (ביבלוגרפיה) מבוא כעובד היי-טק במשך שנים רבות המחוייב להתנהגות על פי נהלי אבטחת מידע ברמה היומית אני יכול לומר בביטחון מלא שאילוץ אבטחת המידע משפיע באופן שלילי על יעילות העבודה, קצב העבודה יורד משמעותית ופוגע בתפוקה ברמת העובד הבודד וכמובן ברמה הארגונית. נהלי אבטחת המידע מגדירים למעשה את כללי ההתנהגות שיאפשרו הגנה מקסימאלית על הידע והמידע הארגוני, מדובר בכללים לשליחת מידע אלקטרוני, כללים לשיחה וורבאלית במקום ציבורי בטלפון ובתוך בנייני הארגון, נהלי התייחסות למידע מודפס, כללים להכנסת אורחים לתוך כתלי הארגון, נהלים לטיפול בקונני אחסון מידע אלקטרוני בכלל ובמחשב הנייד בפרט ועוד כהנה וכהנה. כל עובד מחויב לעבור הדרכות ריענון אחת לשנה ובתוך כך נשמרת לו ההסמכה והנגישות למידע רגיש.                                                                                                                             על רקע הדברים האלו החלטתי לחקור את הנושא מנקודת מבט כללית הצופה על העניין מתוך משקפיים של יעילות כלכלית, עקרונות המוסר, טובת הכלל, ודרכי הריסון החיצוני והפנימי. מאז ומעולם הידע או המידע היה גורם מכריע לקיומו של כל עסק, כל יוזמה עסקית מתחילה בהשגת מידע הנידרש אם כדי לספק שירות מסויים ואם כדי לפתח תהליך טכנולוגי לייצור. 2 עם התפתחות התעשייה המודרנית גברה התחרות בסביבה העסקית ואיתה קצב השינויים, נוצר הצורך להגיב במהירות ואפילו במעוד מועד לצעדי המתחרים, כדי להיות מסוגל להגיב טרם מהלכי המתחרים נולד הצורך באיסוף מידע מוקדם ומכאן המושג "מודיעין תחרותי", בסיס הרעיון הוא אספקת מידע חיוני אודות המתחרים אשר ישמש כחומר רקע בתהליך קבלת החלטות אסטרטגיות, טקטיות ואופרטיביות של הארגון.1כיום כשעולם העסקים הפך לכפר גלובלי אחד, המידע קיבל חשיבות עליונה כשערכו אינו מוגבל לערכים כספיים בלבד.
לכאורה, אין בכך כל פסול שהרי אחד מיסודות הכלכלה הקלאסית הוא הבטחת חופש המידע, ע"פ גישת היד הנעלמה הגורם המניע את היחיד לפעול לטובת הכלל הוא האינטרס העצמי כאשר מידע נגיש וזמין הוא המפתח לקבלת החלטות רציונאליות להשגת "מקסימום תועלת עצמית". האמנם? האם גם מידע טכנולוגי שהושג לאחר שנים של השקעה בפיתוח אמור להיות נגיש לכל? האם אין כאן פגיעה בזכות הקניין הרוחני? ומלבד זה, איסוף מידע מודיעיני יכול להתבצע בדרכים רבות ומגוונות: עיון במקורות מידע ציבוריים כגון עיתונות או דוחות פיננסיים, תצפיות ומעקבים אחרי עובדי חברה מתחרה, האזנות סתר, גניבת מיסמכים, יירוט דואר אלקטרוני, התחזות ללקוח פוטנציאלי או לנותן שרות כאמטלה לדו שיח המוביל לחשיפת סודות מסחריים וכו' וכו'.
אם כן אילו שיטות של איסוף מידע הן לגיטימיות ואילו שיטות מפרות את הזכות לפרטיות והופכות את העניין לפולשנות וריגול? ואם מדברים על טובת הכלל, האם כלקוחות היינו רוצים לספוג את התוספת במחיר המוצר/השירות הנועד לכסות את עלויות אבטחת המידע שנאלצים האירגונים לשלם? שאלות אלו ועוד מובילות אותנו אל השאלה המרכזית שהיא למעשה הבעיה המחקרית בעבודה זו: מהו הגבול בין איסוף מידע תחרותי לגיטימי לבין ריגול תעשייתי לא חוקי.

1 Chan Marjorie. Journal of Business Ethics.
Corporate espionage and workplace trust/distrust Dordrecht: Jan 2003. Vol. 42, Iss. 1; p. 45

2 Crane Andrew.
In the company of spies: When competitive intelligence gathering becomes industrial espionage Business Horizons. Greenwich: May/Jun 2005. Vol. 48, Iss. 3; p. 233
כדי לענות על שאלות אלו  ננסה ראשית להבין את הצורך הכלכלי והמוטיבציה העסקית באיסוף מידע, ניסקור את המצב הנכחי וננסה להמחיש את היקף התופעה בעזרת מספר דוגמאות, נבין מה הם ההשלכות הכלכליות ברמה החוץ אירגונית ומה הם ההשפעות על ההתנהלות היומיומית בתוך האירגונים, אז נהיה ודאי מוכנים לבחון את ההיבט המוסרי על שאלת המחקר תוך התייחסות לעקרונות המוסר הבסיסיים ולבסוף ניסקור את ההיבט החוקי על הגבול בין איסוף מידע לגיטימי לריגול תעשייתי.