חשיבה מדעית ובניית מחקר עבודה מסכמת תאריך הגשה: 18.03.09
תקציר: סוגיית השיפוט המוסרי מעסיקה (וכך ראוי) את כל מי שעוסק בחינוך ובפרט בגיל ההתבגרות. כחלק מתהליך גיבוש הזהות, מאופיין גיל זה בעיצוב ובחינה של דעות והשקפות בנושאים של מוסר ותפיסות עולם.
נורמן Norman, 1992)) דן בהשפעת האקלים הסביבתי, ובפרט במשימות הנדרשות מהמתבגר, על התפתחותו המוסרית.  לדבריו, בני הנוער מקבלים את ערכיהם מגורמים שונים: מההורים ומשפחות המוצא, מקבוצת השווים, מהחברה הכללית וכמובן מביה"ס.
בעבודתנו עם בני נוער בסיכון, (בחטיבה לקידום נוער בעיריית ירושלים), אנו מבצעים התערבויות עם בני נוער, שלא פעם נראה כי התפתחותם המוסרית עומדת באי-התאמה לגילם ולנורמות החברתיות המקובלות. חלק מנערים אלה מנותקים ממסגרות לימודיות, וחלקם לומדים, ויחד עם זאת מוצאים עצמם מסובכים בפלילים ו/או בהתנהגות מסוכנת לעצמם ולסביבה. בית הספר, מהגדרתו כמוסד חינוכי, מעוניין בהשפעה על התפתחותם המוסרית של תלמידיו. האם הוא מצליח? האם מסגרת ביה"ס אכן משפיעה על התפתחותם המוסרית של תלמידיה? במחקר זה ננסה לבדוק את השפעת המסגרת הבית ספרית (תיכון) על ההתפתחות המוסרית של בני נוער בגילאי התיכון בירושלים, בעזרת השוואה בין תלמידים מתמידים ונושרים, ביחס לרמת השיפוט המוסרי שלהם (לפי הסולם של קולברג). אנו תקווה שלתוצאות מחקר כזה יהיו השפעות לפרקטיקה ולתכנון התערבות, הגורמים העובדים עם בני הנוער בגילאים אלה.
במישור המחקרי, יש בהצעה משום חידוש: אמנם ידוע שקיים קשר בין גורמים הקשורים למסגרת ביה"ס לבין התפתחות השיפוט המוסרי, וישנם אף מחקרים המצביעים על יכולת השפעה על קצב התפתחות זו בעזרת תכניות התערבות מכוונת (Kohlberg,
1 983).
יחד עם זאת, טרם נבדק ההבדל בהתפתחות השיפוט המוסרי, בין תלמידים מתמידים לנושרים – לא בארץ, וככל הידוע לנו, גם לא במקום אחר, (להערכתנו- כתוצאה מהקושי 'להגיע' אל אוכלוסיית הנושרים ולקבל ממנה שיתוף פעולה למחקר). בכך חשיבותה של הצעת מחקר זו, לצד היכולת של החטיבה לקידום נוער להגיע אל אוכלוסייה זו, ולהעביר את השאלונים.
אנו מקווים שימצא מי 'שירים את הכפפה' ויבצע את המחקר הלכה למעשה.