עקרון הביצוע, כפי שמוצג במאמר של  "תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית", מדבר על כך שלמידה משמעותית והבנה אמיתית לא יכולות להתקיים רק באמצעות הקשבה פסיבית או שינון עובדות.
הטקסט מזהיר מפני "ידע שביר", ידע שמאוחסן בזיכרון אך בפועל הוא מנותק מעולמו של התלמיד ואין בו גמישות או יכולת שימוש בהקשרים חדשים (כמו לדעת נוסחה אבל לא להצליח ליישם אותה בבעיה קצת שונה). ידע כזה גורם לתחושת חוסר משמעות גם אצל הלומד.
פתרון אחד מתוך שניים שכותב הטקסט מביא לנו הוא ביצוע, הביצוע הוא הדרך של התלמיד לבנות בעצמו את ההבנה ולחבר את הידע החדש לרשת הידע הקיימת שלו. לפי גישה זו, הבנה אינה "נפילת אסימון" פנימית בלבד, אלא היא מתרחשת רק כאשר אנחנו מבצעים. דוגמה לכך היא מורה שמבין נושא באמת רק כשהוא מלמד אותו לראשונה.