החוג לספרות עברית יציאה אל העצמאות דרך השפה עם שבירת המודל המשפחתי לאחר מות האב-הפטריארכלי בספרה של שרה שילה "שום גמדים לא יבואו".
עבודה סמינריונית בסמינר: "המזרחיות מהי" תשס"ח מגישה:                                                                 תאריך:
28.9.2008
תוכן העניינים
1.      מבוא                                                                                                                      עמ' על הסופרת שרה שילה ותמצית הסיפור "שום גמדים לא יבואו" –..    3          על מטרת העבודה      3
2 .         המזרחי בחברה הישראלית …         4-7
3 .         "הכל דיבורים" – השפה ככלי חברתי –        8-9
4 .         ספרות עברית מהי         10-12
5.         ניתוח ספרותי של היצירה לאור המאמרים לעיל:  האם המזרחי מוּזרח?                     עד כמה הדמויות מטמיעות ומקבלות את דימוי המזרחי?  כמה מהמזרחיות             הוא מוצר של החברה הישראלית וכמה ממנה הוא "אותנטי"? השתקפות             השפה בפער הבין-דורי במשפחה; המיצוב העצמי מול האחרים; סמלי הסטטוס             שהם מנסים לנכס לעצמם; האם השפה מושפעת מהתפקידים או להיפך …      13-
5
6 .         סיכום –      26-28
7.         דיון —      29       
8 .         ביבליוגרפיה –..      30              
1 .  מבוא
הסופרת שרה שילה נולדה בשנת
1 958 בירושלים.  בשנית 1976 הגיעה למעלות במסגרת גרעין נח"ל.  שם הקימה משפחה עם בעלה אבנר.   היתה פעילה בחינוך והוראה, כתבה לילדים ופעילה ילדים ברחבי הגליל באמצעות סיפורים ותיאטרוני-בובות, וניהלה מרכז אמנויות.  לאחר 15 שנה עבר לכפר ורדים.  כתבה מספר ספרים.   הספר "שום גמדים לא יבואו" זיכה את שרה שילה בפרס קרן טובה ויצחק וינר לעידוד יצירה ספרותית מקורית ובפרס שרת החינוך בתחומי היצירה הספרותית – פרס ספרי ביכורים תשס"ה.  גיבורי הספר "שום גמדים לא יבוא", הם בני משפחת דדון, המתגוררים בעיירה צפונית הסובלת מהאיום הבטחוני (ככל הנראה קריית שמונה).  הספר פורש את המצוקה הכלכלית, החברתית והנפשית של המשפחה בשפה מדוברת, בקולותיהם של הגיבורים, בלשון שאינה תקנית וצורמת באותו אופן שבו צורם גורלה של המשפחה על רקע החברה הישראלית.  אובדן הבעל-האב – הדמות והתפקיד – מהווה אפשרות לפריצת המעגל החברתי בו המשפחה היתה נתונה.  מטרת העבודה היא להראות כיצד משתקף באופן ספרותי המעבר לעצמאות לאחר מות האב.  כיצד מתפתחת הדמות הספרותית-מזרחית מתוך הסטריאוטיפים שנקבעו לה ואשר קיבלה על עצמה אל דמות עצמאית יותר, אשר קובעת לעצמה או מאמצת לה תדמית אחרת – הפעם לפי רצונה.  נראה כיצד דמויותיהם של סימון, קובי ואתי מזהות את מיצובן החיצוני והפנימי ומשנות אותו, כל זאת באמצעות הדיבור.  נראה כיצד הדיבור יוצר מחשבה ופעולה בקרב הדמויות; הדיבור מאיר מחד גיסא את המציאות האמיתית ואת העבר שלהן ומאידך גיסא הוא מעורר את השאיפה והמעשים בדרך לשינוי והיחלצות מהמציאות ומן העבר.  נראה כי בעזרת המונולוגים נחשפת ההכרה של הדמויות באיזה צד של העולם הן מצויות וכיצד בעזרת הדיבור הן מנסות לברוא לעצמן עולם אחר.