סמינריון דימויי מגדר נשיים מסורתיים כיצד האישה מוצגת בפרסומות למוצרי טיפוח בישראל?
תוכן עניינים
1.    מבוא –עמ'
3 -4
2 .    סקירת ספרות –עמ' 5-18
2 .1.                   הגמוניה –עמ' 5-8
2 .2.                   ייצוג נשים בתקשורת .עמ' 9-12
2 .3.                   ייצוג הנשים בפרסומות בעיתונות ובטלוויזיה..עמ' 13-18
3 .    מתודולוגיה ושיטת מחקר –.עמ'
1 9
4 .    ניתוח פרסומות -..עמ'
2 0-35
5.    סיכום ומסקנות -.עמ'
3 6-37
6 .    ביבליוגרפיה –.עמ'
3 8-41
מבוא
למיש במאמרה טוענת שאחד האתרים המרכזיים שבאמצעותו ניתן לבחון את מעמדן של הנשים בחברה הישראלית הוא אמצעי התקשורת. זוהי זירה להצגת החברה את עצמה  – היא מהווה סוכן סוציאליזציה מרכזי המגדיר בשבילנו את זהותנו, מתווה את גבולות הקונסנזוס ומדיר לשוליים את הנתפס כחריג (למיש, 2002).
הפרסומות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה שלנו. כיום קיימים תכנים רבים המגיעים בתצורות שונות כאשר הפרסומת מהווה מרכיב נכבד, עד כדי כך שהפרסומת מסוגלת לשנות הרגלי צריכה, יוצרת תדמיות ומכתיבה נורמות חברתיות לגביי מה נכון ומה לא. הפרסומת משתלבת במערכת נורמה קיימת, ומנסה להטות אותה לכיוון צריכת שירות או מוצר מסוים.
ויימן מוסיף שצרכני התקשורת, ובמיוחד צרכני טלוויזיה, מאמצים את המציאות המובנית והמלאכותית של התקשורת כמציאות אמיתית  (ויימן, 2000).
כמוהם גם בארת' טוען שאמצעי התקשורת מלאים בפרסומות המכוונות להעביר מסרים מהירים, ברורים ומובנים לקהל היעד תוך מגבלותיהן במרחב ובזמן לעידוד מכירת המוצר שאותו מייצגות, כאשר יחד עם זאת הן גם מוכרות את האידיאולוגיה של התרבות המערבית כמו יצירת דימויי האישה.  פרסומות הם טקסט קצר שחייב להעביר את המסר תוך הסתמכות על ערכים ודימויים מרכזיים שניתנים לזיהוי קל ומהיר מצד הקהל ולכן ניתוח פרסומות יכול ללמד על הערכים המרכזיים בחברה כלשהי בזמן נתון  (בארת', 1977) במאמר מוקדם יותר למיש מתייחסת לכך שאמצעי התקשורת בכלל, ופרסומות בפרט, מלמדים על היחסים בין המגדרים השונים, בין היתר ע"י הצגת סטריאוטיפים מקובלים הממשיכים את הסטאטוס קוו ומשפיעים על השקפות החברה.