תוכן עניינים
מבוא. 3
המתת חסד – מהי ?. 5
המתת חסד רצונית-פסיבית. 6
המתת חסד רצונית-אקטיבית. 7
המתת חסד לא רצונית. 7
היבטים אתים ומוסריים בהמתות חסד. 9
המצב החוקי בישראל. 11
המצב החוקי טרם חוק החולה הנוטה למות. 11
חקיקת חוק החולה הנוטה למות. 14
עיקרי חוק החולה הנוטה למות. 15
פסיקה לאור חוק החולה הנוטה למות. 16
משפט משווה. 18
גרמניה. 18
אנגליה. 18
הולנד. 19
קנדה. 19
ארה"ב. 20 סיכום.. 21
ביבליוגרפיה. 23
מבוא
התפתחות מדע הרפואה בכלל, וההתקדמות הטכנולוגית העצומה בעידן המודרני בפרט, הביאו להארכה בתוחלת החיים והיכולת להאריך את חייהם של מבוגרים באופן משמעותי. היכולת להאריך את חייו של אדם באמצעות טיפולים רפואיים העלתה סוגיות שונות שהחברה ככלל ומערכת המשפט בפרט, לא היו צריכות להתמודד עימן בעבר, ואלו הציפו שאלות עימן אנו נדרשים להתמודד יום ביומו.
בין היתר, ניתן להצביע על סוגיות השרויות במחלוקת שהתעוררו במספר מישורים; ראשית, הארכת תוחלת החיים העלתה צורך בהול ויצירת שינויים משמעותיים בהיערכות הכלכלית לתוחלת החיים ההולכת וגדלה, הן מבחינת הצורך להיערך כלכלית לשנים רבות של חיים לאחר גיל הפרישה מהעבודה, והן מבחינת התמודדות עם העלויות האדירות של טיפולים רפואיים לקשישים; שנית, הארכת תוחלת החיים העלתה שאלות מיני שאלות בנוגע לזכותו של אדם לקבוע ולהיות אחראי על גורלו והאופן בו יעביר את שנותיו האחרונות, ובמסגרת זו התעוררה שאלת זכותו של אדם להימנע מטיפול רפואי, כשברור שזה יביא למותו של האדם במועד מוקדם מהגיל אליו יכולה הייתה להביאו הרפואה המודרנית, ואף לסיטואציות מורכבות אף יותר בהן קשיש המבקש לשים קץ לחייו, מסיבות השמורות עימו. סוגיות אלו מעלות שאלות פילוסופיות, אתיות ומשפטיות הנוגעות לאוטונומיית הפרט, פטרנליזם, אפטרופוסות וכיו"צ, המהוות מושא למחלוקות רחבות בין זרמים וגישות חברתיות ודתיות שונות   מושג המתת החסד אינו חדש במחוזותינו, ולא התהווה בעידן המודרני, וניתן להצביע על מושג המתת החסד כמושג הבא לידי ביטוי באופנים כאלו ואחרים בתרבות האנושית מזה מאות בשנים ואף מעבר לכך. עם זאת, השינויים בערכים בחברה המערבית המודרנית ושינוי האופן בו אדם צולח את שנותיו האחרונות מבחינה רפואית העלו את סוגיית המתות החסד על סדר היום המשפטי ביתר שאת.
תהליכים שונים אשר העצימו את תפקידו של בית המשפט בשאלות כגון דא, ותהליך "משפוט" מערכת הבריאות הציבו בפני בתי-המשפט ובתי-המחוקקים שאלות משפטיות, מוסריות, רפואיות וחברתיות שהן בין הקשות והכאובות ביותר לפתרון.
ההתפתחויות בסוגיית המתות החסד, התקיימה בד בבד עם שינויים בהשקפות עולם חברתיות, שלוו בשינויים חקיקתיים, כגון חוק זכויות החולה, אשר חולל מהפכה באופן בו נתפסות זכויות החולה בעייני החוק, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר יצר שינוי תפיסתי כולל בנוגע לאופן בו נתפסות הזכויות של אדם בראי החקיקה ובתי המשפט. השינויים החקיקתיים לעיל הגיעו לשיאם עם חקיקת חוק החולה הנוטה למות, אשר חוקק על מנת להסדיר את הטיפול בחולה הנמצא על ערש דווי. המתואר לעיל הביא לכך כי בניגוד לעבר, החולה משחק תפקיד משמעותי בהחלטות לגבי הטיפול בו, ובניגוד לעבר הרופא אינו המחליט הבלעדי לגבי אופן הטיפול בחולה.
בעבודה זו אבקש לבחון אספקטים שונים הבאים לידי ביטוי בכל הנוגע לסוגיה המורכבת של המתות החסד. תחילה אפתח בסקירה של מושג המתות החסד, על מנת לעמוד על מהות המושג והעומד בבסיסו; לאחר מכן, אסקור את הסוגים השונים של המתות החסד על מאפייניהם השונים; לאחר שפרקים לעיל, אעמוד על מושג המתות החסד, אבקש להצביע על היבטים שונים אשר באים לידי ביטוי כאשר אנו עוסקים בהמתות חסד בדגש על הביטים אתים ומוסריים; לאחר שנעמוד על ההיבטים האתים והמוסריים, אבקש לבחון את ההיבטים החוקיים של המתות החסד וכיצד אלו באים לידי ביטוי בחקיקה הישראלית, בד בבד עם סקירה וניתוח המצב החוקי בישראל בטרם חוקק החוק ואחריו. לאחר מכן, נבחן מהו המצב המשפטי במספר מדינות נוספות, ואסיים בסיכום העבודה והמסקנות.
בעבודה אבקש לעמוד ראשית על הביטים מוסריים של המתות החסד, ולאחר מכן ובעיקר על המצב החוקי, וזאת על מנת לבחון את הקשר, ההשפעה וההשלכה של הסוגיות האתיות בהמתת החסד, על המצב החוקי והאם המצב החוקי מקנה כלל משפטי ראוי. הבחינה לעיל תתבצע בד בבד עם הצגת המתח האינהרנטי שבין קדושת החיים לאוטונומיית הפרט, וזכויות המטופל אל מול חובות המטפל, וכיצד ניתן לישב את מתחים אלו.