התנהגות לימודית ואינטליגנציה / שייפר ומק דרמוט המאמר מעריך את יכולתנו להסביר הבדלים בהישגיהם הלימודיים של ילדים עפ"י האינטליגנציה שלהם וההתנהגות הלימודית הקשורה בה.
מבחן וקסלר ומבחן האינטיליגינציה של סטנפורד בינה מודדים יכולת קוגניטיבית-אמצעי ניבוי הטוב ביותר של הישגים בלימודים, אך מדד זה לא הוכח כמכשיר יעיל לצורך התערבות חינוכית.
התכונות הקובעות את האינטיליגינציה קשורות קשר הדוק למערכות מורכבות של גורמים גנטיים וסביבתיים שבמהותם אינם ניתנים לשינוי בחייהם של מרבית הילדים (גיל, מגדר, רקע
אתני, מעמד חברתי, צפיפות גיאוגרפית, מצב סוציו אקונומי וכו').
למבחני האינטיליגינציה יש אומנם תקפות טכנית מרשימה אך תקפותם הטיפולית מוגבלת ביותר. יש הטוענים כי יש לנהוג עפ"י גישה התנהגותית להערכת ילדים הכוללת התבוננות בהתנהגות בכיתת הלימוד וניתוח האסטרטגיות שהתלמידים משתמשים בהם כדי לפתור בעיות.
להתערבות ההתנהגותית יש חשיבות רבה כי ניתן ע"י כך לשנות את גישותיהם של התלמידים ביעילות ע"י עיצוב, שפור הדרגתי וחיזוקים.
מטרת העל היא לצור תכניות מוצלחות שישפרו את מיומנויות הלמידה הבסיסיות ואת ההישגים הלימודיים הנובעים מהן.
דגשים חשובים במאמר
1 .
במאמר יש סדרה של מחקרים הבוחנים את יכולתם של ממדים בולטים של התנהגות לימודית להסביר את ההבדלים בביצועיהם הלימודיים של הילדים.
2.
בדיקת שני קריטריונים של ביצועים-ציונים שהוענקו ע"י המורים בבית הספר והציון במבחני הישגים תקניים.
3.
כיצד מידע על התנהגות לימודית יכול להשלים מידע על יכולת אינטלקטואלית.
4.
בדיקת יכולות לימודיות שאינן תלויות בתפקוד האינטלקטואלי ואינן מושפעות מגורמים חברתיים-סביבתיים שאין אפשרות לשנותם.
גורמים המשפיעים על קביעת מטרתם של הלומדים, על אופן ביצוע המשימות ועל תוצאותיהן:
מיומנויות, סגנונות ייחוס, אוריינטציה להשגת מטרה, מזג, יעילות אישית וציפיות וצורך הישג.
התנהגויות למידה אחד הכיוונים המבטיחים להערכה ולהתערבות הוא …