שחיקה נפשית בקרב מורים בישראל מחקר משווה לפי מין וגיל . עבודה !

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
ציון 98
שנת הגשה 2010
מספר מילים 8997
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

שחיקה נפשית בקרב מורים בישראל מחקר משווה לפי מין וגיל עבודת סמינריון המוגשת במסגרת הקורס:
תוכן עניינים
מבוא
— עמ' 3
פרק א': שחיקה נפשית- הגדרותיה, גורמי ודרכי התמודדות עימה – עמ' 4
פרק ב': אפיוני שחיקת מורים — עמ' 10 פרק ג': שיטת המחקר – עמ' 15
פרק ד': איסוף ועיבוד נתונים — עמ' 18
פרק ה': דיון ומסקנות עמ' 38
סיכום — עמ' 42
מקורות עמ' 43
נספח א' עמ' 45
מבוא
נושא השחיקה הינו נושא אשר זוכה לעניין ציבורי ומחקרי רב בשנים האחרונות. העניין הרב מתמקד בניסיון להגדיר את תופעת השחיקה ולאפיין את סממניה, לבחון את דפוסי השחיקה ודרכי ההתמודדות עם תופעת השחיקה.
שחיקת העובד היא תופעה הקיימת, כמשוער, שנים רבות. אולם רק בשנות השבעים הראשונות הופנתה אליה תשומת הלב של המחקר, עם פרסום עבודתו של פרוידנברגר בשנת 1974   (1974,Freudenberger)  והוא נחשב כחוקר הראשון שתיאר את תופעת השחיקה.             אפשר לומר כי במשך השנים הפך המושג שחיקה להיות יותר שימושי לגבי מורים מאשר לגבי כל קבוצה תעסוקתית אחרת. תופעת השחיקה, נידונה בקשר למורים ולהוראה יותר מאשר לגבי כל תחום מקצועי אחר.
גילוייה של תופעת השחיקה היא בדרך כלל תגובות חריפות של כעס, אי שקט, דיכאון, ציניות, אשמה ותגובות פסיכוסומאטיות.
מן הבחינה המקצועית אפשר לראות ירידה ניכרת ביכולת הביצוע ובהוראה, היעדרויות ממושכות ופרישה מוקדמת. מורים שחוקים עלולים לנהוג כלפי תלמידיהם בקשיחות ובנוקשות. המורים הללו עלולים לחוש עייפות נפשית וגופנית ולגלות רמת מחויבות נמוכה לעבודת ההוראה ולענייני התלמידים. לכן, נושא זה חשוב ללימוד, חקירה ולהבאתו למודעות הציבורית ככלל ומודעות המורים בפרט (פרידמן ולוטן, 1987).             עבודה זו עוסקת בנושא שחיקה בקרב מורים בישראל.
במסגרת העבודה אבדוק את הקשר בין מין וותק הנבדק (מורים בישראל), לבין רמת השחיקה בקרבם, על פי דיווחיהם. על מנת לבדוק האם מינו וגילו של הנבדק משפיעים על רמת השחיקה שלו, העליתי ארבע השערות מחקר שהנחתי לאחר עיון בחומר הנוגע לשחיקת מורים בישראל.
כדי לבחון (לאושש/ להפריך) את השערותיי ערכתי מחקר בקרב מורים ומורות בעלי שנות ותק בחינוך החל מסטאז'רים ועד ליותר מעשר שנות ותק בחינוך.
השערות המחקר הן: מורות (נשים) ירגישו שחוקות יותר בעבודתן מאשר מורים (גברים) .
מורים ומורות ותיקים יותר יהיו בעלי מוטיבציה נמוכה ללמד, לעומת מורים ומורות צעירים.
מורות (נשים) יחושו כי העבודה שלהן נוטה להפריע לחיי המשפחה שלהן, יותר מאשר מורים (גברים).
מורים בתחילת דרכם, יהיו מוכנים להשקיע יותר בהכנת מערך שיעור, לעומת מורים ותיקים מהם.
קריאה נעימה