הגירה ככלי לשמירת היצרנות במדינות בעלות שיעור פריון נמוך ואוכלוסיה מזדקנת- 20 עמ'

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2010
מספר מילים 4901
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

"הגירה מחליפה" ככלי לשמירת היצרנות במדינות בעלות שיעור פריון נמוך למול אוכלוסיה מזדקנת תוכן עניינים
פרק 1- מבוא ..2
פרק 2-  תופעות דמוגרפיות שליליות במדינות העשירות המתועשות 3
     2.1  ירידה בשיעור הפריון –3
     2.2  הזדקנות האוכלוסייה ועלייה בתוחלת החיים -.4
פרק 3- מאפייני ההגירה המחליפה 7
     3.1
"הגירה מחליפה" כפתרון יחידי –..7
     3.2
מתודיקה מחקרית 7
     3.3
ממצאים 8
פרק 4-  בחינת האפקטיביות של הגירה מחליפה –..10      4.1
השפעת "הגירה מחליפה" על הגיל הממוצע –.10      4.2 "הגירה מחליפה" כיוצרת תהליך של "הגירה מקומית" –10      4.3
הקשר שבין "הגירה מחליפה" ורמת החיים –11
     4.4 פתרונות אלטרנטיביים –15
פרק 5- סיכום ומסקנות ..17
ביבליוגרפיה …18
תקציר כבר בשנת 2000 נערך מחקר רחב היקף של מחלקת האוכלוסין (Population Division) של ארגון האו"ם. המחקר כלל איסוף ועיבוד נתונים הקשורים בנטיות הפריון (בהתייחסו לשיעור הילודה, להבדיל מתפוקת עבודה), התמותה וההגירה במדינות שונות ברחבי העולם. המחקר הצביע על שתי מגמות בולטות בקרב רובם המכריע של המדינות המתועשות, מגמות אשר נתנו אותותיהם גם בהמשך המחקר שנערך בשנת 2009 על ידי מחלקת האוכלוסין. האחת, ירידה בכמות האוכלוסייה בעולם והשנייה, הזדקנותה של האוכלוסייה.
עוד עלה מהמחקר, כי כיוון שהשיעור הנמוך של הפריון מחד, ושיעור התמותה הנמוך מאידך וכן, מאחר שתופעת הזדקנות האוכלוסייה מגיעה לשיעור חסר תקדים, הפתרון שנותר, לכאורה, לשמר את יכולתה היצרנית של המדינה ולמנוע תלות יתרה של השכבות הנתמכות ביתר הציבור הוא איזון השפעת התופעות המתוארות לעיל באמצעות הזרמת הגירה חיצונית בעלת גיל ממוצע נמוך, קרי הגדלת שיעור "ההגירה המחליפה".
בכוונתי להתמקד במסגרת סמינריון זה בעיקר בתופעות הדמוגרפיות והשפעותיהן הכלכליות במדינות בהן התופעות לעיל בולטות במיוחד, קרי- אירופה המערבית ומדינות האיחוד האירופאי. מדינות אלה מתאפיינות ברמת פריון נמוכה מהרמה המינימאלית הדרושה בכדי להבטיח תחלופה של אוכלוסייה והמשך קיומה בד בבד עם עליית תוחלת החיים.  הסמינריון יבקש לבחון, האם הגירה מחליפה (Replacement migration) מתאימה לשמש ככלי לאיזון המגמות המוזכרות לעיל, באיזו מידת הצלחה ובאיזה מחיר כלכלי וחברתי. אציין כי מפאת היקף העבודה והרצון להתמקד בהשפעת ההגירה המחליפה, לא נלקחות בחשבון התפתחויות טכנולוגיות אשר וודאי מעלות את הפריון עבור כוח עבודה נתון.
בפרק השני אבחן את התופעות הדמוגרפיות השליליות במדינות העשירות המתועשות, בפרק השלישי אבחן את מאפייני ההגירה המחליפה ואפרט אודות המתודיקה המחקרית שהשתמשתי בה. בפרק הרביעי אבחן את השפעת ההגירה המחליפה על הגיל הממוצע ורמת החיים והשפעות לוואי אשר צפויות להתרחש במדינות עקב גלי ההגירה. לבסוף, הציע פתרונות חלופיים ומסקנות.