"אחד המבחנים הטובים ביותר של כל מדינה היא הרגישות של הציבור לגבי טיפול בפשעים ובפושעים" (וינסטון צ'רצ'יל).
בכל חברה מתפקדת ישנם עבריינים וסוטים, וזאת בניגוד לדעה כי העברייניות והבריונות הן תופעות של החברה המודרנית.
הדוגמא העתיקה ביותר היא רצח הבל על ידי קין ומאז אותו יום מנסה החברה להתמודד עם תופעת העבריינות (בזק, 1981).
אך טבעי הוא שחברה מתפקדת לא תסבול בקרבה סוטים הפועלים שלא על פי הנורמות והערכים המקובלים בה והגורמים לה נזק. על פי ההיבט הסוציולוגי החברה מגיבה כלפי מפר הנורמות בשתי דרכים:
א.      סנקציות בלתי פורמאליות – קרי חרם, נידוי, רכילות, ניתוק קשר וכדומה.
ב.      סנקציות פורמאליות – אלה מוגבלות להפרת נורמות המעוגנות בחוק והסנקציות הן העונשים הקבועים באותו חוק (שהם ושביט, 1990).
בעבודתי זו אתמקד בסנקציה הפורמאלית הנפוצה ביותר היא עונש המאסר. עונש המאסר הינו אחד מתשע שיטות הענישה הפלילית שהן:
את שיטות הענישה הפלילית ניתן לחלק לתשע קבוצות עיקריות:
עונשי מוות – אינם נהוגים במדינתו וברוב מדינות העולם, מטרתם הייתה להשמיד את העבריין ולעיתים גם לענותו ולהשפילו.
עונשי גוף – אף אלה פסו מן העולם במרבית המדינות המתוקנות, מטרתם הייתה גרימת סבל גופני (מלקות, קטיעת איברים וכדומה).
עונשי בידוד והרחקה – מטרתם לבודד את העבריין מהחברה (נעשה על ידי הגליה או מאסר).
עונשי קלון – מטרתם העיקרית השפלתו של הנאשם על ידי הוקעה פומבית (גילוח שיער, כתובות קעקע וכדומה).
שלילת זכויות האזרח – כמו הזכות לבחור ולהיבחר.
עונשי ממון – מטרתם גרימת נזק כספי לעבריין (קנס, החרמת רכוש).
שלילת רישיון לעבוד במקצוע – על מנת למנוע גרימת נזק על ידי העסקתו של העבריין במקצוע (בדרך כלל אנשי ציבור, עו"ד, רו"ח וכדומה).
עונשים מותנים – כמו מאסר על תנאי.
דרכי תיקון וטיפול – אשר מטרתם יותר לשקם מאשר להעניש (מבחן, שרות לתועלת הציבור וכדומה) (בזק, 1981).
חלק מהעונשים המצוינים לעיל אינם מקובלים עוד, במיוחד בחברה המערבית (עונשי המוות מקובלים במספר מדינות, קלון, הגליות וכדומה) מכיוון שנמצאו בלתי הומאניים לחלוטין. לעומתם, העונש המקובל ביותר הוא עונש המאסר והמערכת המשפטית נוקטת רבות בעונש זה.
באשר למאסר, כבר במאה ה-13 הוזכר בית הסוהר באנגליה, שם שימש כמעין "תחנת ביניים" בה המתינו הנאשמים עד שבית הדין יחרוץ דינם. גם בארה"ב במחצית השנייה של המאה ה-18
בוטלו עונשים שהיו מקובלים עד אז (עונשי מוות, גוף, קלון והגליה) ובמקום אתם עונשים החלו לשלוח עבריינים למאסר (שהם ושביט, 1990).
אם כך  בעוד שרוב העונשים שנמנו לעיל אינם מקובלים עוד בחברה המערבית מכיוון שנמצאו בלתי הומאניים לחלוטין, המאסר הפך להיות העונש הסטנדרטי בימינו. כחלק אינטגראלי ומשמעותי במערכת הענישה הפלילית, עומד בית הסוהר כל העת מול בדיקה וביקורת מתמדת. במהלך עבודה זו אבחן ואסקור תיאוריות שונות בדבר עונש המאסר ואנסה, על סמך תיאוריות אלה, לקבוע האם עונש זה נמצא יעיל כמצופה ממנו.
תוכנית ניצבים תאריך ההגשה: מרץ 2008
הפרק                                                                   עמודים מבוא
.       1
פרק א':  מטרות הענישה ויישומן בעונש המאסר .       2
פרק ב': יעילותו של עונש המאסר במניעת עבריינות–.      3-4
סיכום ומסקנות ..       5
ביבליוגרפיה -..       6