עבודה פרה סימינריונית, בנושא: מעקב אחר עובדים במקומות העבודה – באספקט המוסרי.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 4909
מספר מקורות 27

תקציר העבודה

עבודה פרה- סימנריונית:
מעקב אחר עובדים במקומות העבודה – באספקט המוסרי תוכן עניינים:
מבוא –
3
1 . פרק א'- כלכלי …
5
            1.1 סקירה של תופעת המעקב אחר עובדים 5
            1.2 ביקורת על הנחות היסוד -.
7
2 . פרק ב'- משפטי …
8
            2.1 סקירה של תקנות וחוקים –
8
            2.2. מגבלות הריסון החיצוני -.
12
3 . פרק ג'- מוסרי –
14
            3.1. עקרונות המוסר ..
14
דיון ומסקנות —
17
מקורות ביבליוגרפיה
19
מבוא:
הון אנושי הינו המצרך הכי חשוב בכל עסק בישראל ובעולם בכלל. במשך השנים התבססו היחסים בין העובדים להנהלה על יחסי אמון בלבד. למעסיקים לא הייתה אפשרות או רצון לבצע מעקב אחר העובדים. עם כניסת טכנולוגיה מתקדמת לתחום המעקב והבקרה במקומות העבודה, חל שינוי משמעותי ביחסים אלו. כיום, לעובדים יש פחות ופחות פרטיות במקומות העבודה ויש פעמים שחל עליהם מעקב כמעט תמידי.  עם השימוש הגובר במחשבים ובדואר אלקטרוני במקום העבודה עומדים העובדים אל מול אובדן חלק גדול מהאנונימיות והפרטיות, שהייתה להם בעבר.
אחת ההשלכות של הטכנולוגיה היא אבדן האמון המתמד בעובדים. כעת, כאשר הפיקוח הוא מוחלט, מצפים מהעובדים להפגין רובוטיקה מוחלטת ולא לאפשר להם את המרווח הראוי להיות בני אדם. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי ניטור (monitoring) עובדים הפך לתופעה נפוצה (בעיקר בארגונים גדולים). ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות מספקת למעבידים כלים חדשים ויעילים, למעקב אחר עובדיהם. כך למשל תוכנות יכולות להקליט את ההקשות על המקלדת שביצע עובד ולבחון באופן מדויק מה נצפה במחשבו, מערכות לניהול טלפוניה בארגון יכולות לנתח את דפוסי השימוש בטלפונים ומצלמות מיניאטוריות ותגי זיהוי חכמים יכולים לנטר בכל רגע נתון את התנהגות העובד ואת מיקומו. הסיבות לכך רבות – החל בהערכת ביצועי העובדים, עבור בפגיעה כלכלית בארגון, כתוצאה מחשיפת סודות מסחריים או מהונאה, וכלה בסיכונים פליליים, כגון במקרים של הטרדה מינית או פגיעה בזכויות יוצרים של צד שלישי (הורדת תוכנות לא חוקיות).
עובדים עושים שימוש במשאבי החברה לצרכיהם הפרטיים, כמו צילום מסמכים, גלישה באינטרנט, ביצוע שיחות טלפון פרטיות וכ"ו. למעסיק נגרם נזק כלכלי עקב ניצול משאבי החברה לצרכים פרטיים ופוגעת ביעילותו של העובד ובתפוקתו. נראה כי המעסיק מעוניין להגביר את הפיקוח על העובדים על מנת להשיג מקסימום תפוקה מצדם מאידך, העובדים מצפים מהמעביד לאמון בהם, ואינם רוצים שיבוצע מעקב אחר מעשיהם לאורך שעות העבודה. בחירה במעקב אחר עובדים נובעת משיקולי יעילות שגוברים על שיקולי מוסר.
ניטור העובדים עשוי להזיק גם למעביד. כך למשל הניטור עשוי להצטייר כאמצעי מדכא ומשפיל, המעכיר את יחסי העבודה ופוגע באמון של העובדים בהנהלה. הניטור אף עשוי להביא לחשיפת מידע אישי רגיש ושיחות חסויות בפני עובדים אחרים בארגון. נוסף לכל אלה מחויב המעביד לאבטח את המידע הנאסף ולנהלו כדין וכן לממש את זכותו של כל עובד לעיין במידע שנאסף עליו. לכן, מנחה הקוד, על המעביד לשקול היטב את התכלית לשמה נעשה הניטור ולהיות משוכנע שהתועלת לארגון עולה על החסרונות הטמונים בשיטת איסוף מידע זו. עליו גם לקחת בחשבון שחדירה בוטה לחייו של עובד לא תוצדק בדרך כלל, אלא אם הארגון נמצא בסכנה מוחשית לפגיעה חמורה.
בישראל מעוגנות זכויותיו של אדם לכבוד ולפרטיות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ההגנה על הפרטיות אף זכתה להסדרה מפורטת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981. הדין הישראלי איננו מכיר באובדן גורף של הזכות לפרטיות, שעה שאדם משתמש בקניינו של אחר או נמצא בחצריו. נקודת המוצא, לפיה אדם זכאי למידה של פרטיות גם במקום עבודתו, תקפה גם לפי הדין הישראלי. ברי כי גם זכויותיו הקנייניות של המעביד זוכות להגנה חוקתית ולכן נדרש איזון בין הזכויות המתנגשות. הרציונל העומד ביסוד הפסיקה הנ"ל נראה כתקף גם לעניין ניטור פעולותיהם של עובדים, שהרי בשני המקרים מדובר בפעולה של המעביד, החודרת לענייניו הפרטיים של העובד. כך לא כל הסכמה של עובד לניטור פעולותיו תיחשב כהסכמה שניתנה מרצונו החופשי. המבחן לתקפות הפגיעה, לאור פסק הדין האמור, נגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – האם החדירה לפרטיותו של העובד משרתת תכלית ראויה והאם איננה פוגעת בפרטיותו של העובד במידה העולה על הנדרש?