העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם:
האם מוגרה תופעת קבלני "הקש" ?
עבודת סמינריון בקורס דיני עבודה דצמבר 2010 תוכן עניינים
עמוד מבוא
1-2
1 .
רקע
והתפתחות קבלני כוח אדם
1 .1
מיקור החוץ של המשאב האנושי
3
1 .1.1
צורות של מיקור חוץ
4
1 .2
הצדקת מיקור החוץ
4 -6

1 .3
התפתחות מיקור החוץ בישראל
6 -8

1 .3.1
הסיבות העיקריות להתפתחות חברות לכוח אדם זמני ולהעסקת עובדים באמצעותן
8 -10
1 .4
תבניות העסקה מסורתיות ותבניות בלתי שגרתיות:מאפייני השוני
1 0-11

1 .4.1
הפגיעה בסל הזכויות והחובות שמעמד העובד(השכיר) מגלם
1 1-12

1 .5
מיהו המעביד-הגדרת יחסי עובד מעביד בתבניות העסקה מודולאריות
1 2-14
סיכום
1 5
2 .
חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם
1 6-18

2 .1
דגמים שונים של חברות לכוח אדם זמני א.
הדגם ה"אוטנטי"
1 8-19
ב.
דגם ה –"ayrollingP"
1 9-20 ג.
הבחנה בין הדגם האוטנטי לבין דגם ה- "ayrollingP"
2 1-22

2 .2
       שימוש בפסקי דין כהוכחה לתופעת קבלני הקש פס"ד לוינגר
2 2-23
פס"ד אסולין
2 3-24
פס"ד דיין
2 5
פס"ד ראיד פאהום
2 5
סיכום ומסקנות
2 7-28
ביבליוגרפיה
2 9
מבוא
כולנו יודעים כי צורת העסקה דרך קבלני כוח אדם ושימוש בשיטת מיקור חוץ אינה רצויה מבחינת העובד . ראשית אגדיר מיקור חוץ בהתבסס על דבריה של בן ישראל:
"העסקת עובדים (שכירים) על ידי קבלני כוח אדם היא אחת מתבניות ההעסקה הגמישות הלא שגרתיות. תבנית העסקה זו היא אחת מצורות מיקור החוץ (Outsourcing), וככזו היא מכונה מיקור חוץ של המשאב האנושי".1  מהמחצית השנייה של המאה ה-20, הלכה והתפתחה תופעת העסקת עובדים באמצעות חברות לכוח אדם והפכה מתופעה שולית, לאחת מתבניות ההעסקה הנפוצות בשוק העבודה הישראלי, בשני הסקטורים: הפרטי והציבורי.2  בעבר עסקו חברות כוח אדם באספקת עובדים זמניים ולכן היה הגיוני שהחברה שסיפקה  את כוח האדם היא זאת שנחשבה למעסיקה של העובדים לעבודות הזמניות ולא המשתמש בשירותי העובדים הזמניים. חברת כוח האדם הייתה המערכת הארגונית היחידה הקבועה שבמסגרתה יכלו העובדים הזמניים לצבור ותק בעבודה וזכויות סוציאליות; כל העובדים (הזמניים( שסופקו על ידי חברות כוח האדם ל"משתמשים" שבמפעליהם בוצעה העבודה הזמנית היו מזדמנים וחולפים בלבד ולא עובדים השייכים לארגון או לחברה.3
כך התפתח רעיון שנוצר בעקבות שינויים בשוק העבודה ובעקבות מציאות כלכלית חדשה והוא לייסד מיקור חוץ של המשאב האנושי על דרך של העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. כלומר ליצור תבנית העסקה חדישה ולא שגרתית של העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ולא ישירות דרך המעסיק, כך שנוצרה מערכת שונה ממערכת יחסי העבודה המסורתית של עובד ומעביד. 4  הדעה הרווחת היא שהעסקת עובדים לאורך זמן ממושך באמצעות חברות לכוח אדם, מהווה תופעה תעסוקתית שיש לצמצם אותה משום שקיימת פגיעה בזכויותיהם של העובדים ,פגיעה בתחושת השוויון בינם לבין העובדים הקבועים הנהנים מסל זכויות רחב, כפי שמבהירה זאת בן ישראל:
"היחידים שיצאו מופסדים מהתפתחות תבנית העסקה בלתי שגרתית זו היו העובדים העסקה באמצעות תבנית זו תיעלה את העובדים המועסקים על פיה לשוק העבודה השניוני הנחות. שוק המאופיין בארעיות, חלקיות, שבירות ונזילות תעסוקתית". 5
בעקבות התפשטות תבנית העסקה זו, נוצר צורך להתמודד עם שאלת זהותו של המעביד כשמדובר בעובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם, כלומר, האם קבלן כוח האדם הוא אכן המעסיק  או שמא המעסיק  הוא זה שמזמין את העבודה? 6
שאלה זו היא שאלת מפתח לעניין תופעת מיקור החוץ של המשאב האנושי.

1 .   בן-ישראל,ר', דיני עבודה כרך ב, האוניברסיטה הפתוחה, (תשס"ב), עמ' 457-459
(להלן:"בן ישראל או"פ ב").
2.   בן-ישראל,ר', "העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם: שאלות של יחידת מיקוח ויציגות הרהורים ראשוניים בעקבות התיקון לחוק", מאזני משפט ב, (תשס"ב), עמ' 10-11 (להלן: "בן ישראל מיקוח").
3.
  בן-ישראל,ר', "מיקור חוץ (outsourcing) 'מתמקרים'  החוצה: העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם פרשנות אחרת המרת העסקה הפורמלית בעסקה האותנטית", שנתון משפט העבודה ז, (תשנ"ט), עמ' 8 (להלן: "בן ישראל מיקור חוץ").
4.    בן ישראל או"פ ב' בעמ' 457-459
5.    בן ישראל מיקוח בעמ' 10-11 
6 .    בן ישראל או"פ ב' בעמ' 457-459
הכדאיות(מבחינת המעסיק המשתמש) של העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם תלויה בתשובה לשאלה זו. בשנת
1 996 הוסדרה חוקית תבנית העסקה זו באמצעות "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו –1996". על החוק נמתחה ביקורת רבה ונטען כי הוא כלל אינו מגן על עובדים המועסקים על ידי  חברות  כוח האדם. בעקבות הביקורת על החוק, הוכנסו מספר שינויים בחוק המתקן משנת 2000: "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), תש"ס – 2000". סעיפי החוק המתקן נועדו להחזיר לחברות כוח האדם את מסגרת העיסוק הטבעי שלהם כמעסיקי כוח אדם זמני לפרק זמן מוגדר, ולשפר את תנאי העבודה של עובדיהם.
בעבודה זו אנסה לענות על השאלה: "האם מוגרה תופעת קבלני "הקש"? (הכוונה לקבלני כוח אדם שאינם מוגדרים לפי הדגם "האותנטי" עליו אפרט בהמשך העבודה) באמצעות סקירת הנושאים הבאים: התפתחות תופעת מיקור החוץ בכלל ובפרט בישראל, הסיבות העיקריות שהביאו להעסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם, מי נחשב כמעביד ומהם פסקי הדין המקובלים לבדוק זאת, החוק שנחקק והתיקון לחוק ועקב כך בעיית קבלני "הקש" שנוצרה בעקבות  החוק והתיקון לחוק.
אסקור את הפסיקה, סעיפי החוק והתיקון לחוק, אבדוק את משמעות דפוס ההעסקה בחברות כוח אדם מבחינת שוק העבודה, העובדים ומערכת יחסי העבודה.
תקדין, מאגר פסקי דין תתתת,