סימנריון בנושא:
אפלייה תקשורתית בין טרור יהודי לטרור פלסטיני תאריך הגשה:26/10/2008
תוכן עניינים:
תוכן עניינים                                                                         עמוד 1
מבוא                                                                                             עמוד 2-3
סקירה ספרותית                                                                           עמוד 4-9
השערות המחקר                                                                           עמוד  10 מתודולוגיה                                                                                  עמוד
1 1-12   הצגת ממצאים                                                                             עמוד 13-17
דיון                                                                                               עמוד 18-19
סיכום ומסקנות                                                                           עמוד 20 רשימה ביבליוגרפית                                                                     עמוד 21-23
רשימת מקורות                                                                            עמוד 24
מבוא
כל אדם הוא סוג של צרכן תקשורת ולכן כל אדם החי במדינת ישראל מכיר את המושג "נוהל פיגוע".
מדובר במצב אליו נכנסת התקשורת הישראלית מיד עם היוודע הדבר על פיגוע שהתרחש וזה כולל פריצה בשידור חי לשידורי הרדיו והטלוויזיה, שידורים אינסופיים מהשטח, ראיונות בהולים עם עדי ראייה,דיווחים מבתי החולים וממשיך למחרת בתקשורת הכתובה עם כתבות ארוכות ורחבות על הפיגוע, על מצב הנפגעים ועל ההשלכות.
במציאות היום יומית הישראלית רוב אירועי הטרור הם של מפגעים ערבים שפוגעים ביהודים אולם ישנם גם מפגעים יהודים הפוגעים בערבים וכל זה על רקע לאומני.
בעבודה זו ננסה לבדוק האם ישנו הבדל בסיקור העיתונאי של מקרי טרור שבוצעו בישראל על ידי ערבים לעומת מקרי טרור שבוצעו על ידי יהודים, ואם ישנו הבדל אזי נבדוק האם יש הבדל לאורך ציר הזמן, כלומר נבדוק האם התקשורת הופכת ללאומנית יותר ויותר ומתוך כך שאלת המחקר תהיה: האם קיים קשר בין זהות המפגע והעיתונאי המסקר לבין אופן הסיקור העיתונאי של אותו אירוע טרור כלומר האם השתייכותם של העיתונאים למדינת לאום מסוימת קודמת להשתייכותם המקצועית, דהיינו מחויבותם לנורמות המקצועיות, ובכך משפיעה השייכות הלאומית על השאלה אם וכיצד יסוקר האירוע? ואם כן מהם המאפיינים של אותם ההבדלים?
כמו כן בסמינריון זה ננסה להבין מהו טרור, ננסה להבין מהו טרור יהודי ומהו טרור פלסטיני, כלומר ננסה להבין את הקשר של לאומיות וטרור, ושל תקשורת וטרור.
משתנים: משתנה תלוי- אופן הייצוג.
              משתנה בלתי תלוי-זהות הטרוריסט והעיתונאי.
שיטת המחקר:סקירה של שישה אירועי טרור, שלושה אירועים שבוצעו על ידי ערבים ושלושה שבוצעו על ידי יהודים, כאשר כל צמד פיגועים שאני ישווה ביניהם יהיו מקבילים פחות או יותר בזמן ובהיקף הנפגעים, כמו כן נבדוק זאת על פי סדר כרונולוגי ונראה האם ישנה לאומניות של התקשורת לאורך ציר הזמן.
הבחינה תהיה של כתבות עיתונאיות מהעיתונים:"הארץ"," הצופה","ידיעות אחרונות", "מעריב" וה-""New- York- Times.
הבדיקה תהיה על כל אירוע בנפרד והמאפיינים שלו מצד ניתוח התוכן האיכותי והכמותי:מבחינת האיזון, העובדתיות/פרשנות, מבחינת היקף הסיקור, מיקום הידיעה בעיתון, קורות חייהם של הנרצחים,  האם ישנו איזון מספר העמודים המסקרים ,כותרות, הדגשת המילים, תמונות, כשהמטרה היא להשוות בין צמדי פיגועים ולראות האם באמת ישנו הבדל בסיקור התקשורתי.
אחת התיאוריות עליהן נשענת העבודה היא אחת משלוש גישות דרכן ניתן לבחון את קשרי הגומלין בין ארבעת השחקנים הראשיים:
הקהל, הטרוריסט, הממשל והמדיה. גישה זו נקראת הגישה הפונקציונאליסטית- מקצועית, על פי גישה זו רק אירועי טרור אשר "ראויים לשידור" מבחינת הדרמה,הסנסציה,כמות הקורבנות, סוג ההתקפה וזהות המבצעים הם יובילו לשידור, כלומר מדובר בעצם על "סף מוות" אשר מעבר לו האירוע ראוי לשידור.ולפיכך נוצר מצב שהטרוריסטים מכוונים את פעולותיהם ל"פריים טיים" או גורמים לדרמטיזציה של האירוע כך שהמדיה לא תוכל להתעלם ממנו (נוסק,1990).
תיאוריה נוספת שקשורה לזהות העיתונאי מבוססת על ההנחה שאם עיתונאי מייחס ערך לאומי לאירוע של אלימות פוליטית אזי הסיקור יהיה שונה בין מדינה למדינה, ולפני שכתב מגיש את הסיקור שלו לגבי אותו אירוע טרור הוא עושה הבחנה בין אלימות פוליטית לבין אלימות לא פוליטית, ושנית מגדיר את האירוע:
האם הוא" שלהם" (של המדינה בה היה הפיגוע) לבין "שלנו" (מזוהה עם לאומיות המדינה בה עובד הכתב). על פי הבחנה זו, נורמות מקצועיות של העבודה העיתונאית כפופות לזהות הלאומית של הכתב. הבחנה זו קובעת האם האירוע יסוקר, ואם כן, איך יסוקר(Nossek,2007).
ההשערות אותן אנו מניחים הן כי קיים קשר ישיר בין זהות מבצע הפיגוע לבין אופן הייצוג שלו בתקשורת הכתובה, הנחיתנו היא כי הכתב מבצע את עבודתו בצורה שונה בהתאם לזהות שלו.
הממצאים יראו כי אכן קיים שוני מבחינת זווית הסיקור ושימת הדגש על נקודות שונות באירועים. ומצד שני לא כל ההשערות קיבלו אישוש בצורה שאין עליה עוררין.