עבודה בנושא כללי הצדק הטבעי במסגרת ההליך המנהלי. עבודה מס' 3- משפט מנהלי כללי הצדק הטבעי תשס"ט
1 .)     הדיון בוועדה: א.) ניגוד עניינים – ע"פ כללי הצדק הטבעי וכללי האמון, אסור לעובד ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים בין אינטרס הקשור בביצוע סמכותו לבין אינטרס אחר הקשור בו (פס"ד עיריית פ"ת). מדובר באיסור מהותי, אשר אינו חייב להופיע מפורשות בחוק, וכמו כן אין להסיק כי שתיקה מהווה הסדר שלילי השוללת הפעלתו ( פס"ד שמעון).
במקרה דנן, העובדה כי סמי הוא בעל מונופול מסוים על מתן שירותי מוניות בשכונת המגורים והיותו קרוב של שמואל, עשויה להציב את שמואל בניגוד עניינים. ב.) מידת החשש הנדרשת – לא נקבעו מסמרות בדבר רמת החשש הנדרשת (מהותי או סביר גרידא).
ברם, לצורך פסילת שופט, יש טעם בחשש ממשי למשוא פנים או דעה קדומה, ולא חשש סביר.
הש' ברק מציין כי כלל זה יחול כל אימת שמדובר בחבר בוועדת חקירה שהוא שופט (פס"ד גלברט). במקרה שכזה, יהא על הנפגע בכוח, הטוען לפסלות ההחלטה, להוכיח אפשרות ממשית לקיום דעה קדומה שתפגע בהליך הוגן (דעה מגובשת וסופית למפרע). ג.) שאלת משוא הפנים מתעוררת בענייננו לגבי 2 עובדות: הראשון, בגין הקרבה המשפחתית לסמי וההיכרות המוקדמת עם יוסף ועברו, שהיא בגדר עניין אישי של שמואל. לגבי סוג זה, טבע השופט זמיר את מבחן "האפשרות הממשית", הדורש צורך בחשש ממשי בכדי להקים חזקה של משוא פנים (פס"ד בראון). ניכר כי…
**ללא מקורות