בס"ד השתלבותם של ילדי לקויות שפתיות במסגרות חינוך תש"ע , 2010 .
במסגרת הדרישות לקבלת B.A. אקוויוולנטי תוכן עניינים
פתח דבר. 3
תקציר. 4
מבוא. 6
פרק א: התפתחות תקינה של שפה ודיבור  אצל ילדים. 7
ייחודה של השפה האנושית. 7
שלבי התפתחות שפת האם. 8
השלב הקדם מילי 8
השלב החד מילי 9
השלב הדקדוקי המוקדם. 10 השלב הדקדוקי המאוחר. 11
השפעתם של יכולות בילדות על התפתחות תקינה. 12
פרק ב'- לקויות שפה ודיבור אצל ילדים. 14
מהי לקות שפתית. 14
מאפייני הלקות. 15
הגורמים ללקויות שפה. 16
דרכי הטיפול בלקויות שפה. 17
פרק ג'-השתלבות הילדים ליקויי השפה והדיבור במסגרות חינוך. 20 מהו חוק השילוב. 20 מסגרות החינוך הקיימות לילדים עם לקות תקשורת שפה ודיבור. 21
דגמים של השתלבות. 22
יתרונות וחסרונות של השתלבות ילדים לקויי תקשורת, שפה ודיבור במסגרות חינוך רגילות. 24
סיכום ומסקנות. 27
ביבליוגרפיה: 29
תקציר אנשי חינוך רבים עסוקים בשאלת השילוב, על תועלתו לתלמיד ולסביבה הלימודית. עבודה זו דנה בנושא השילוב של בעלי לקויות שפתיות במסגרת חינוך רגילה מההיבטים השונים.
חלק ניכר מתהליך התפתחות הילד הוא בתחום השפה והתקשורת, ההתפתחות התקינה של השפה והדיבור אצל ילדים מושפעות רבות מכישורים הנרכשים בשנות החיים הראשונות, הילד עובר תהליך  המורכב מארבעה שלבים על מנת לרכוש שפה תקינה, על מנת שילד ירכוש את מיומנות הדיבור הוא נדרש להוכיח שליטה מלאה בתחום נרחב של יכולות והם: היכולת הביולוגית של תחושה ותנועה, היכולת המוטוריות, היכולת הקוגניטיבית, והיכולות הרגשיות והחברתיות. ההתפתחות בתחומים אלו נראית לנו מובנת מאליה אולם לקות באחד מהם עלולה לגרום לקשיים בתקשורת בשפה או בדיבור.
לקות שפתית היא פגיעה בהבנת השפה או בהבעה של השפה, המשפיעה על תחומים רבים בנושא התקשורת. הטיפול בילדים הלוקים בשפה הוא ראשית מתחיל בזיהוי של הגננת ולאחר מכן הילד מועבר לאבחון מתאים ועבודה רציפה עם קלנאי תקשורת ומורות שפה. מטרת הטיפולים לקדם את הילד ולתת לו מענה הולם, הן בהבנה השמיעתית והן בהבעה המילולית, על מנת שיוכל לאחר מכן להביע כוונות תקשורתיות ולהצליח להתבטא כראוי.
ככל שתהליך הטיפול מתחיל מוקדם יותר, לילד יוקל בהשתלבות ובמערכת הבית-ספרית ויוכל לפתח תקשורת ולמידה תקינה. ישנם דגמים שונים של השתלבות, ומכוון שהשילוב  אינו מצב קבוע יש תמיד לבדוק את התאמת הדגם לתלמיד הלקוי.
בחוק החינוך המיוחד נקבע כי ילד בעל צרכים מיוחדים שזכאי לשילוב, מקבל תוספת של הוראה ולימוד וכן שירותים מיוחדים לפי מידת הצורך. במדינת ישראל רואים את השילוב כאחד מעקרונות שוויון הזכויות, וכן מאמינים ביכולתו להפיק תועלת לימודית וכן תועלת חינוכית רגשית עבור הילד המשתלב. ולזאת משקיעים בו חשיבה רבה מאמצים ומשאבים רבים.
ישנם ארבעה סוגי השתלבות הנבדלים זה מזה במסגרת המשלבת: ישנו שילוב מלא, גן משולב, שילוב הפוך ושילוב חברתי בלבד.
ילדים עם לקויות תקשורת, שפה ודיבור מבקרים במסגרות חינוכיות של החינוך הרגיל או של החינוך המיוחד בהתאם לאופי הלקות וחומרתן, ובהתאם לקשיים הנוספים. כאשר הלקות בתחום התקשורת, השפה או הדיבור קלה יחסית, יכולים הילדים ללמוד במסגרת חינוך כלליות ולקבל את העזרה שהם זקוקים לה בשעות אחר הצהריים או בשעות שילוב. כמובן שבתהליך השילוב קיימות מעלות עצומות, אך יחד עם זאת יש את הצד השני שלוקה בחסר ויש לשים לב גם אליו. בין אם מדובר על התחושה הרגשית ועל דימוי העצמי של הילד בעצמו, ובין אם מדובר על תחושתם של הורי הילד המשתלב, או על הקשיים שבהם נתקלים אנשי החינוך שעובדים איתו והתלמידים איתם הוא משתלב. ועל כן, על מנת שהשילוב אכן יצליח יש צורך בחשיבה ובשיתוף פעולה של הצוות וההורים. יש להכיר בעובדה שתוכנית השילוב אינה מתאימה לכל ילד, לכן כאשר שוקלים לשלב ילד יש להביא בחשבון גורמים רבים שהמשותף בניהם הוא טובת הילד והתפתחותו.