אירופה ערש הלאומיות רעיון מרכזי – הספר של הקורס והיחידה הראשונה מתייחסים למושגים מחוללי הלאומיות- עם, אומה, מולדת . הטענה העיקרית של הספר היא שהמושגים האמורים משנים את משמעותם  ועוברים שינוי, או מטמורפוזה במהלכה של ההיסטוריה. כך, העם בתקופת התנ"ך ו/או יוון העתיקה ורומי איננו אותו העם  בעת המהפכה הצרפתית ואחריה.
גם המושגים "אומה" ו"מולדת" שמופיעים תחילה ברפובליקה של רומא העתיקה, בימי הביניים המאוחרים ובתקופת הרנסנס באירופה ( המאה ה-15), מקבלים משמעות שונה במהפכה הצרפתית. הפרק הראשון של הספר מתייחס בעיקר למוצא הקדמון של העם.  הטענה היא  שההתייחסות  למוצא הקדום של העם נמצאת כבר בספרות של העת העתיקה. גם שם אין זה תיאור היסטורי אמיתי, אלא סיפור דמיוני שנכתב בזמנים מאוחרים יותר, סיפור  המבטא את רצונם של המלכים לבסס את שלטונם על ידי קיבוצם והאחדתם של בני העם במסגרת משותפת. האחדה של העם נעשית:
1.     על ידי הדגשת המוצא ההיסטורי המשותף של העם.
2.     על ידי תיאור המפאר והמהלל את העבר ההיסטורי ובעיקר את ניצחונותיו  של העם על העמים האחרים. תיאור המעורר את גאוותו של העם ותחושת השייכות שלו.
3.     על ידי  תיאור חיובי של המלך כשליט הממשיך את המסורת המפוארת של העם ומייצג אותה.
כדוגמה לסיפור הלאומי של התנ"ך יכול לשמש הסיפור של שמואל הנביא. שם מסופר כיצד בני העם באים לשמואל הנביא ומבקשים ממנו שימצא להם מלך. הטענה היא שזהו סיפור דמיוני שנכתב בתקופה מאוחרת יותר כדי לחזק את הנאמנות של העם ליאשיהו, המלך שבתקופתו נכתבו סיפורי  התנ"ך. אולם הטענה היא שגם בעידן המודרני, מהמהפכה הצרפתית ועד ימינו, אלה המנהיגים השליטים  ולא העמים עצמם, הם שהקימו מלמעלה את התנועות והמדינות הלאומיות. ההבדל הוא: שבמהפכה הצרפתית ובתנועות ובמדינות הלאומיות המודרניות   העמים עצמם לוקחים בכל אופן, חלק פעיל יותר בענייני המדינה  ואין הם מוגדרים רק על פי המוצא האתני הקדום שלהם כפי שהוא מתואר על ידי השליטים. כך, ארנסט רנאן, למשל, אחד ההוגים הצרפתים של הלאומיות המודרנית טוען שהאנשים  הם שקובעים ומגדירים כל יום את האומה שלהם על פי הרצון החופשי שלהם.  המושגים מחוללי הלאומיות  בתנ"ך – הספר מסתמך על פרשנות של התנ"ך הנקראת "האסכולה הדויטרונומית" לפיה ספר התנ"ך נכתב לראשונה על ידי הכהנים וסופרי החצר של המלך יאשיהו במאה ה-7 לפני הספירה. המלך –