החוג לחינוך מעורבות הורים ומשבר החינוך בעידן הפוסט מודרני מוגשת במסגרת סמינריון:
 שינוי במערכת החינוך- התבוננות ביקורתית תקציר עבודה זו עוסקת במערכת היחסים בין אנשי החינוך בבית הספר לבין ההורים ומראה את מידת מעורבותם של ההורים בפעילות החינוכית של ביה"ס מהתקופה שלפני קום המדינה ועד לעידן הפוסט מודרני .    לפני קום המדינה להורים לא הייתה כל השפעה על המתרחש בבית הספר, האחריות לחינוך ולהוראה הייתה כולה נתונה בידי אנשי החינוך. לאחר קום המדינה בשנות החמישים, בעקבות העלייה ההמונית רווחה תפיסה שטענה כי השפעתו של הבית מזיקה לחינוך מאחר וההורים היו חסרי השכלה ובנוסף לכך קשיי הקליטה הגבירו את חוסר יכולתם של ההורים למלא את תפקידם החינוכי. בשנות השישים חל ניתוק בין בית הספר להורים בעקבות רפורמה חדשה בחינוך.
ניתוק זה הביא את משרד החינוך לבצע פעולות המחזקות את הקשר בין בית הספר להורים מאחר ומעורבות ההורים הייתה חשובה להצלחתם של התלמידים בבית הספר.
בשנות השבעים משרד החינוך מגדיל באופן משמעותי את מעורבות ההורים בבית הספר בכך שהוא מתיר להם להשפיע על תוכנית הלימודים.  בית הספר אפשר שיתוף הורים בעבודתו החינוכית רק בתחומים מסוימים במטרה לשפר  את התקשורת ביניהם. השיתוף מתאפיין ע"י שישה דפוסים מרכזיים: הורים מיועדים,  כצופים, כתורמים ומסייעים, כלומדים ומלמדים, שותפים בתכנון, בביצוע ובהערכה ובקביעת מדיניות ויישומה. השגת שיתוף הורים איננה קלה ומלווה בקשיים רבים מאחר ותפקידם שונה. יש הטוענים כי צריך לעשות הפרדה בין ההורים לבית הספר. מאחר ובתודעתו של הילד נמצאים האמונות והרגלי החשיבה של משפחתו אשר איתם הוא מתפקד בכיתה, לא ניתן לעשות את ההפרדה הזו, מאחר והיא איננה קיימת במציאותו הפנימית של הילד, ולכן היא בלתי אפשרית. כל אחת בפני עצמה מהוות מקום מרכזי אצל הילד ואסור להן להיות במצב של התנגשות. על מנת ששתי המערכות הללו יוכלו לתפקד ביעילות רבה הן צריכות לקיים מערכת יחסים תקינה המחייבת הערכה וכבוד הדדי, התחלקות באחריות, שמירת האוטונומיה אחת של השנייה והתחשבות. לכל אחד מהם צריך לתת מרחב לאחר ולקבל את השפעתו, מבלי לאבד את סמכותו.
ישנם אנשי חינוך המתלבטים לגבי טיפוח מעורבות ושותפות הורים, חלקם חוששים ממנה וחלקם תומכים בה. קיימות שתי גישות אחת המתנגדת לשיתוף הורים והשנייה בעד. ניתן לראות, בגישה התומכת בשיתוף, כי כל המעורבים בה מפיקים ממנה תועלת. לעומת זאת בגישה המתנגדת לשיתוף ניתן לראות את הרצון להרחיק את ההורים מהפעילויות החינוכיות בבית הספר.
מערכת יחסי הגומלין בין המורים להורים מאופיינת ברמת ציפיות גבוהה של שני הצדדים. ניתן לראות כי קיים הבדל מהותי ולא שוויוני בין ציפיות האחת מהשנייה. בעידן הפוסט מודרני עוברים ארגונים שונים שינויים קיצוניים בלתי צפויים במהירות חסרת תקדים, המובילה למציאות חדשה. קיומה של מציאות זו משפיעה בעיקר על מערכת החינוך                ובאה לידי ביטוי ע"י האנכרוניזציה המהירה המתחוללת בה. לאור השינויים הללו ניתן להבחין בקיומו של משבר מהותי במערכת החינוך כאשר כל המעורבים בה חווים אותו, המורים, ההורים, התלמידים ומשרד החינוך.                                                                                                  מערכת החינוך הופכת להיות מערכת אנומלית בלתי מודעת שצריכה לעבור למצב אנומליה מודעת ובמקביל לגבש  פרדיגמות חלופיות חדשות, חינוכיות פוסט- מודרניות.                                      ראוי שהחינוך יעשה בעידן הפוסט מודרני שותפות דינמית בין ההורים, הילדים, המחנכים, הקהילה, המדינה ואף החברה האנושית כולה במעשה החינוכי. בעקבות המשבר מערכת החינוך קוראת להורים להיות מעורבים בה וע"י מאמץ משותף להתמודד עם הבעיות הפוקדות אותה מידי יום ולפתור אותן, ובכך להצילה מקריסה.
לכאורה המשבר החינוכי מעודד שיתוף פעולה בין מורים להורים, אך אי אפשר להתעלם מהאמוציות שהמשבר מעורר ויוצר מצב של האשמות הדדיות וסכנה של איבוד גבולות. לכן חשוב מאוד שהשותפות  תנוהל בצורה נכונה ויעילה, ע"מ להשיג את המטרה המשותפת לשניהם והיא התפתחותו והצלחתו של התלמיד בבית הספר.
    תוכן עניינים
1.
מבוא -.4
2 .
סקירה היסטורית ..5-6
3 .
מעורבות הורים- הגדרה –.7
3 .1. תחום והיקף שיתוף ההורים בעבודה החינוכית בבית הספר -.7
3 .2
מאפייני השיתוף ומטרותיו .9-10
4 .
השגת שיתוף הורים -..11-12
4 .1
דילמות ביצירת שותפות -.14

4 .2
בעד ונגד שיתוף הורים …14-16

4 .3
ציפיות המורים מההורים ולהפך -.17-18
5.
פוסט מודרניזם 19-21
5.1.
משבר החינוך -22
5.2.
מעורבות הורים בעידן הפוסט מודרני –…23-26

6 .
סיכום …27
7.
דיון ומסקנות -28-29

8 .
ביבליוגרפיה …30-31