הסתגלות יוצאי צד"ל בישראל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 9125
מספר מקורות 24

תקציר העבודה

סמינריון בנושא: הסתגלות קהילת יוצאי צד"ל בישראל במסגרת הקורס: מקום ומקומיות בראייה סוציולוגית תוכן עניינים
נושא                                                                                                     עמוד מבוא –..3-6
פרק ראשון: צד"ל -..6-16
1 .1     הרקע להקמת צד"ל 6-9
1 .2     מבנה צד"ל –.9-10
1 .3     הרקע להגעת אנשי צד"ל לישראל – הקשר עם צה"ל –..10-13
1 .4     צה"ל וצד"ל בדרום לבנון בין השנים 1985-2000 ..14-16
פרק שני: מקום, זהות והסתגלות 17-24                           
2 .1  פליט פוליטי –.17
2 .2  מקום ..17-19
2 .3
הסתגלות –…19-21
2 .4  זהות …22-24
פרק שלישי: מארץ מוצא לארץ גלות – המעבר מלבנון לישראל ..24-28
פרק רביעי – דיון וסיכום …28-32
ביבליוגרפיה 29
מבוא
לוחמי צד"ל לחמו בשירות ובשליחות מדינת ישראל. מטרותיהם היו משותפות למטרות מדינת ישראל והאויב בו לחמו היה אויבה של המדינה. הפעלת אנשי צד"ל בשטחי דרום לבנון, כמו גם כפיפותם, היררכית ופיקודית, לכוחות הבטחון של ישראל, הפכו אותם לחלק אינטגרלי מפעולותיה של המדינה. (זולפן , 2001).
במהלך חודש מאי 2000 יצאו כוחות צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון ובכך הביאו לסיומה של הברית שנכרתה בין מדינת ישראל לאנשי צד"ל, ברית שנמשכה למעלה מחצי יובל שנים. דבר הנסיגה נודע לרוב אנשי צד"ל רק ברגע האחרון, ולאחר שזו כמעט והושלמה. כוחות החיזבאללה תפסו את מקומם של חיילי צה"ל, עובדה שגרמה לכך שאנשי צד"ל לא הצליחו להתארגן מבחינה כלכלית ונאלצו לוותר כמעט על כל רכושם בלבנון (מרסיאנו וראב"ז , 2004). הנסיגה בוצעה במהירות, בסודיות רבה, שכן הדגש היה על מינימום נפגעים לצה"ל. החלק הגרוע בעניין הוא שאנשי צד"ל, אשר לחמו כתף אל כתף עם חיילי וקציני צה"ל כנגד הטרור הלבנוני, לא קיבלו כל התראה על הנסיגה הזו, גם לא לאחר שזו החלה בפועל. התראה מהסוג הזה הייתה יכולה, לדעת רבים, לסייע להם בצורה משמעותית בהיערכות מבחינות רבות. (אמיר , 2001).
הברית בין צה"ל לצד"ל יצרה מחויבות מוסרית של מדינת ישראל לעמוד לצד לוחמי צד"ל, לקבוע את מעמדם ולהעניק להם את מיטב התנאים על מנת שיוכלו לקיים אורח חיים מיטבי, אם בארץ ואם בחו"ל. היועץ המיוחד לענייני צד"ל במשרד ראש הממשלה, מר יובל צלנר, מציין כי בעקבות יציאת כוחות צה"ל מרצועת הבטחון, ב –
2 4 במאי  2000, הגיעו לישראל כ – 6000 אנשים מדרום לבנון, רובם המכריע הינם אנשי צד"ל ובני משפחותיהם. כ – 14
חודשים לאחר הגעתם לארץ שהו בישראל כ – 3900 אנשי צד"ל, רובם התגוררו בדיור שכור והשאר ב – 11 מתקנים שונים בצפון הארץ.
עוד נטען כי מדינת ישראל, באמצעות משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, פעלה ופועלת רבות על מנת לאפשר את הגירתם של לוחמי צד"ל לחו"ל, בהתאם לבקשתם. יחד עם זאת, מציין מר צלנר כי סירובן של רוב מדינות העולם אינו מאפשר את קליטתם בחו"ל. אי לכך, הוחלט במשרד ראש הממשלה להיערך לקליטה ארוכת טווח של 3900 אנשי צד"ל שנותרו בארץ. (זולפן , 2001).  אנשי צד"ל ובני משפחותיהם, קשרו את גורלם עם מדינת ישראל במשך שנים רבות, תוך סיכון חיים, אבידות בנפש ופגיעות גופניות קשות. תרומתם הגדולה לביטחון המדינה ולהגנת יישובי צפון הארץ, איננה שנויה במחלוקת. פליטי צד"ל נחשבו לקבוצה גדולה של תומכי ישראל נלהבים אשר הוכיחו מאז 1976 את נאמנותם הבלתי מעורערת למדינה. הקורבנות הרבים אשר הקריבו אנשי צד"ל במשך עשרים וחמש שנות לחימה נגד הטרור הם העדות האילמת לכך.
למעלה משבע מאות הרוגים, מאות רבות של פצועים ונכים רבים, וששת אלפים ושש מאות פליטים אשר עזבו את כל רכושם, עזבו בני משפחה ואדמות, עזבו את כבודם ומילטו נפשם בעקבות מה שמכונה, מבחינתם בצדק, הבגידה הגדולה של מדינת ישראל ושל צה"ל בברית הדמים ארוכת השנים. (כץ , 2002). בהתחשב בכך שחזרתם ללבנון כרוכה בסיכון חיים, חשש למעשי נקם, מאסר בתנאים של עינויים פיזיים ואובדן אפשרות להשתלב במעגל החיים שם, והיות ורבים מהם מבקשים לבנות לעצמם מסגרות חיים בישראל, לקחו על עצמם משרדי הממשלה השונים, כמו גם גופים וולונטריים בעלי נגיעה לעניין, לסייע בקליטתם של אנשי צד"ל במדינה. שלא בדומה לעולי חבר העמים, אשר לאחר שנים של המתנה וניסיון השתלבות בארץ הבינו כי כוחם הפוליטי הוא שיביא את היכולת לקבל תשומת לב, משאבים והישגים, גודל הקהילה הנוצרית-לבנונית (כיום פחות משלושת אלפים נפש, בניגוד לכמעט מיליון עולי בריה"מ לשעבר) ותרבותם מביאים למצב בו גם התארגנות פוליטית איננה בין הכלים הנשקלים על ידי הלבנונים כראויים לצורך הגעה להישגים בתחומי ענייניהם השונים. יחד עם זאת, נושא הסדרת מעמדם האזרחי עדיין תלוי ועומד ולא הגיע לכדי מיצוי (נכון לשנת 2001). (זולפן , 2001)-
מבחינה אתנית מדובר במיעוט יוצא דופן. מבחינה לאומית זוהי קבוצה עם שיוך עכשווי לא ברור. לאור כל האמור לעיל, אחת השאלות שיש לשאול בנוגע לאנשי צד"ל היא: האם ובאיזו מידה הסתגלו אנשי צד"ל לחיים בישראל?