האיום האיראני ותפיסת הביטחון של מדינות המפרץ הפרסי

תקציר העבודה

ב"ה האיום האיראני ותפיסת הביטחון של מדינות המפרץ הפרסי אירן, עוד מראשית ימיה כָּאימפריה הַאָחְמֵנִית הפרסית (539 לפנה"ס-639 לפנה"ס) הטילה את יהבה על הגמוניה ושליטה במפרץ הפרסי, ובמיוחד במקומותיו האסטרטגיים (מיצרי הרמוז, האי אבו-מוסא ושני איי התֻּנְבִּ). היסטוריה זו של אמביציות לדומיננטיות אזורית, לצד נוכחות קהילות שיעיות בבחריין, כוויית וערב הסעודית מהוות סיבות לחשש בפני האיום האיראני על מדינות ה-GCC. בשלושת העשורים האחרונים יצרו קשרים ענפים עם המערב ובעיקר עם ארה"ב, ובמקביל קלטו לשטחן זרים רבים, ובהם שיעים איראנים, ככוח עבודה זול למשק האנרגיה והשירותים שלהן. בתקופתו של הנשיא חתאמי הודקו יחסיה של איראן עם מדינות המפרץ ונבלם החשש מפני התפשטות הפונדמנטליזם האיראני. אולם עלייתו של אחמדיניג'אד לנשיאות הביאה עמה גל של קיצוניות, היבדלות מן המערב והקצנה דתית, וממילא ירידה בשיתוף הפעולה עם מדינות שכנות. מדינות המפרץ הפרסי מביטות בחשש רב אל עבר החתירה של איראן לטכנולוגיית הגרעין, מה גם שחלק מן המתקנים המשמשים לכך שוכנים לחופי המפרץ וקרובים לערי הבירה שלהן. חשש זה נובע מן ההבנה, כי ארסנל גרעיני בידי איראן יפר את האיזון הצבאי והמדיני באזור ויכניס את העולם כולו לעידן בלתי יציב ומסוכן. במאי 2006 נפגשו ראשי מדינות אלו בריאד שבערב הסעודית כדי להביע את דאגתם מהפעילות האיראנית והציבו דרישה לשקיפות ולמעשה גם ללחץ אמריקני על איראן לחדול משאיפותיה הגרעיניות. בעיות עם איראן אינן מסתיימות בנושא הגרעין. אפילו ללא הצבא המצויד בגרעין, איראן מקבלת נוכחות מאיימת במזרח התיכון ובמיוחד באזור המפרץ הפרסי. מנהיגי המדינות הערביות שבמפרץ הפרסי בסכנה גדולה, שכן הפגיעה בהם יכולה להיעשות באמצעים בליסטיים מינימאליים.
יחסי איראן ומדינות המפרץ מתבססים אפוא על מרקם של אינטרסים, חלקם מנוגדים וחלקם הדדיים. מדינות המפרץ הפרסי מודאגות מהגמוניה איראנית במפרץ, אבל הן קטנות מדי או חששניות מדי מלהתמודד עם השכנה הצפונית שלהן. אמנם מדינות המפרץ ובעיקר ערב הסעודית יכולות לחתור ליכולת גרעינית מאזנת, אך כיוון זה נוגד את האינטרס של ערב הסעודית ב"שקט תעשייתי" שיאפשר מסחר בנפט ויהווה מנוף לפיתוח עצמי. גם מדינות המפרץ האחרות אינן מעוניינות להיכנס למעגל של אי-יציבות. העבודה הנוכחית תעסוק באיום האיראני במזרח התיכון, תוך התמקדות במדינות המפרץ. מטרת העבודה היא להציג את האיום האיראני על מדינות המפרץ ולסקור את תפיסת הביטחון ודרכי התמודדותן עם האיום.
ראשי פרקים פרק א – האיום האיראני פרק ב – מדינות המפרץ הפרסי    א. איחוד האמירויות הערביות    ב. ערב הסעודית    ג. קטאר    ד. בחריין    ה. כווית    ו. עיראק    ז. עומאן פרק ג' – איראן ומדיניות החוץ שלה פרק ד' – GCC פרק ה – איך מתמודדות מדינות המפרץ הפרסי עם האיום סיכום