תקציר המחקר הנוכחי  עוסק בהבנת השוני והדימיון בהעדפתם של בני שני המינים להתערב בסוג מסויים של קונפליקט, את נטייתם לבחירת אסטרטגיות התערבות מסויימת, וכן את מידת השפעת התרבות הארגונית בה הם פועלים, על סגנון התערבותם.  ייחודיותו של מחקר זה היא בהתמקדות הישירה בתפיסות הנחקרים/ות ולא במימדים אובייקטיביים, כפי שנבדקו במחקרים קודמים.
בהתבסס על מחקרים קודמים, הועלתה ההשערה כי נשים בעמדות ניהול תעדפנה להוות צד שלישי בקונפליקטים במישור הבלתי פורמלי, יותר מאשר במישור הפורמלי. ההבחנה בין מאפייני הקונפליקט הפורמלי והבלתי פורמלי סייעה במחקר זה בהבנת ההקבלה בין  מאפייני הקונפליקט הבלתי פורמלי לבין טבען של נשים.
            השערת המחקר השניה הניחה כי נשים בעמדות ניהול המהוות צד שלישי בפתרון קונפליקטים תטנה להשתמש ברב המקרים באסטרטגיות שיתופיות לעומת גברים בעמדות ניהול אשר ייטו להשתמש ברב המקרים באסטרטגיות תחרותיות. מחקרים בענין זה מלמדים כי נשים שמות דגש רב על התהליך, על יחסי אנוש ועל שיתוף פעולה. לעומתן, מנהלים מכוונים יותר למשימה, דומיננטיים ותקיפים.             סקירה ענפה של מחקרים בנוגע לתרבות הארגונית עוסקת בשאלה האם המנהיגות מעצבת תרבות ארגונית או שהיא תלוית תרבות. מחקר זה מצדד בתפיסה כי, אחד המשתנים הקובעים ביותר את סגנון המנהיגות הוא התרבות הארגונית, ולכן, הנחת המחקר השלישית גורסת כי התרבות הארגונית תשפיע על סגנון התערבותם של מנהלים ומנהלות במקום עבודתם.
            במחקר השתתפו 71 מנהלים ומנהלות בדרגות ניהול שונות בבתי ספר תיכוניים. הנשאלים השיבו על שאלון שחובר ע"י מבצעות המחקר.
            ממצאי המחקר מלמדים כי נשים נוטות יותר להתערב בקונפליקטים מהסוג הבלתי פורמלי ולהשתמש באסטרטגיות שיתופיות, וזאת לעומת גברים אשר נוטים לשמש כמתערבים בקונפליקט מהסוג הפורמלי ולהשתמש באסטרטגיות תחרותיות.  ממצא מפתיע בנוגע לתרבות הארגונית מצביע על כך כי כאשר מדובר בתרבות ארגונית ליבראלית, נשים נוטות להשתמש יותר בסגנון התערבות תחרותי, ופחות בסגנון התערבות שתופי.
            מניתוח הממצאים עולה כי שתי ההשערות הראשונות מאששות את תוצאותיהם של מחקרים קודמים ומחזקות את ההנחה כי נשים וגברים בתפקידי ניהול פועלים בהתאם לתהליכי חברות שונים, ובהתאם לציפיות חברתיות אשר מכוונות אותם להתנהגות שתואמת את מינם. ממצאי ההשערה השלישית מלמדים כי קיימת רצייה חברתית בתשובות הנחקרות, אשר משקפות נורמות חברתיות לפיהן הן חשות מחויבות להוכיח שוב ושוב את יכולתן הניהולית על פי אמות מידה גבריות.