Hewlett-Packard moran קורס:
אדריכלות המאה ה-20 בעולם מנחה:
תוכן עניינים
·       מבוא
·       הגדרה- מהו גורד השחקים ·       היסטוריה ·       עיצוב ·       טכנולוגיה ·       השתנות המרחב האורבני תקציר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ, הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.  – בראשית, פרק י"א 3-4
משחר ההיסטוריה שאף האדם לנסות ולבנות מבנה שעימו יוכל להגיע קרוב ככל האפשר אל השמיים. הניסיון השאפתני הראשון של האדם לבנות גורד שחקים מוזכר כבר בתנ"ך והוא – מגדל בבל. אמנם על פי הסיפור התנ"כי בניית מגדל בבל לא צלחה ואף הכעיסה את אלוהים, אך שאיפת האדם לבנות גורדי שחקים לא פסקה מעולם.
כשהשליטים הקדמונים של מצרים ובבל בנו את הפירמידות הגבוהות הם יצרו יותר מאשר מפגן כוח פוליטי; הם יצרו עבור העם את החוויה הרוחנית של התעלות מעל המציאות, אל השמיים, "הגדול מהחיים", הנצחי.
 רק במאה ה 19 נשבר שיא הבנייה לגובה שהציבו הפירמידות. את התחלת עידן הבנייה לגבוה מקובל לראות בהחלטה יוצאת דופן; להקים, במרכז עירוני עתיק, קונסטרוקציית פלדה בגובה 300 מטר. לשם מה? לשם הקישוט, או יותר מזה : כדי להוכיח שמבצע כזה אפשרי. זהו כמובן מגדל אייפל (1889).
ה"הורה" השני "הביולוגי" (או יותר נכון : הטכנולוגי) של גורדי השחקים הוא בניין הראליאנס בשיקגו (1894). קבוצת אדריכלים בעלי חזון שנקראה "אסכולת שיקגו" יצרה בו את הטכניקות שיאפשרו לגורדי שחקים להבנות עד היום, כמו שלד הפלדה הקל והמעלית הראשונה. זאת למרות שהבניין אינו שייך עצמו למשפחת גורדי השחקים : הוא לא מתנשא לגובה 100 מטרים ומעלה כמוהם, הוא בן 16 קומות בלבד…
 גורד השחקים המודרני נולד מסיבות פרקטיות ופרוזאיות : מצד אחד, האורבניזציה שבאה בעקבות המהפכה התעשייתית הולידה את הצורך לצופף אנשים רבים ותאגידים גדלים בערים הגדולות. מצד שני, ההתפתחות הטכנולוגית של התקופה ( בתפר בין המאה ה -19 וה-20) יצרה את האפשרות לבנות גבוה, בראש ובראשונה בזכות הבטון המזוין. אבל, הפרקטיות שמאחורי מגדלים גבוהים אלו איננה ברורה מאליה. הבנייה היא יקרה – ככל שעולה הגובה כך עולה המחיר של כל קומה וקומה. הסיפור שמאחורי מגדל אייפל מוכיח שיש כאן ביטוי של שאיפות נוספות, מעבר לפרקטיות. כמו הפירמידות, גם גורדי השחקים משמשים לעיתים כמפגן כוח, כאשר הפרעונים המודרניים הינם תאגידים או מדינות. אולם, בחינה עמוקה יותר של סיפור בנייתם של גורדי השחקים, מסוף המאה ה 19 ועד היום מראה שיש מעבר לכך שלל של היבטים רעיוניים, אסטתיים, אמנותיים ואידאולוגיים. בארץ יש לבנייה גבוהה תכופות שם רע, משום שבהיעדר מסורת אדריכלית מפוארת כמו למשל באירופה, ומסיבות אחרות, יש נטייה למתכננים ופוליטיקאים לזלזל בסביבות שהם יוצרים עבורנו ועבור הדורות הבאים. אולם בעולם, ולפעמים גם בארץ, נושבות גם רוחות אחרות. האם לגורדי שחקים יכולים להיות משמעויות רוחניות (חילוניות אולי) כמו למקדשי העבר? ואם כן, מהן? האם גורדי שחקים יכולים להיות יצירות אמנות? **ללא מקורות