הסדרי פנסיית חובה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 8802
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא
2
זקנה כתופעה ..5
      הזדקנות מההיבט הפסיכולוגי …5
      סוגיית העלייה בתוחלת החיים ..7
      מצב העוני בקרב האוכלוסייה הקשישה -8
מדינת רווחה .11
     השלכות חברתיות ופוליטיות -15
     מערך הביטחון הסוציאלי של קשישים שמספקת המדינה –16
     תהליכי הפרטה במערכת שרותי הרווחה לזקנים -..20      הבטחת ערך של גמלאות –.21
חוק פנסיית חובה בקרב האוכלוסייה העובדת (צו הרחבה) –..23
מגמות עתידיות בעקבות החלת צו ההרחבה והשפעתן על האוכלוסייה  הקשישה —
5 דיון –…29
סיכום –33
ביבליוגרפיה ..34
מבוא
אריכות ימים ושנים הייתה מאז ומתמיד סגולה נכספת בחברה האנושית, אך סביר להניח שבעבר הרחוק יותר לא הצליחו לזכות בה אלא מעטים בלבד. תנאי הקיום קיצרו את משך חייהם של רוב בני האד ואותם אנשים ונשים שבכל זאת עלה בידם לשרוד עד גיל גבוה יחסית נחשבו לחריגים. לפי הנסיבות זכו אלה לפעמים לכבוד ולהוקרה, אך לעתים התייחסו אליהם שאר אנשי הקהילה כאל מעמסה. הזדקנות האוכלוסייה היא אחת התופעות המאפיינות את המאה העשרים. יש הגורסים כי בהקשר הדמוגרפי זו תופעה הבולטת ביותר. התחזיות מצביעות על כך שייתכן כי תהליך הזקנות האוכלוסייה אף יתעצם במהלכה של המאה העשרים ואחת. העלאת תוחלת החיים, שהניעה את התהליך הזה, הוסיפה עוד דור למין האנושי, שכונה בספרות המקצועית הגיל השליש. הגידול הדרמאטי שחל בממדי אוכלוסיית האזרחים הוותיקים נדרשים להתמודד עם בעיות, צרכים ואינטרסים, שהם תולדה של השלכות הגיליות על מערכת החיים שלהם.
מה שהיה נחשב לגיל זקנה לפני שנות דור, היה היום לגיל של פעילות מלאה ויעילה בכל התחומים. גברים ונשים רבים יותר ויותר, המגיעים עכשיו לגיל הפרישה הרשמי, מרגישים את עצמם, ואכן הם עדיין מצויים במלאו כושרם ויכולתם.
לנושא העבודה בגיל המתקדם יש שני היבטים עיקריים: ההיבט האישי וההיבט הסביבתי-חברתי. השינויים הפיסיולוגיים והבריאותיים המתלווים להזדקנות, עלולים – בחלק מהעיסוקים המקצועיים – להשפיע על רמת תפקודו של העובד ועל תחושת הסיפוק שלו מעבודה. במקביל, עליו להתמודד עם נהלים רשמיים כחוק הפרישה ועם תופעות חברתיות הנובעות ממנו, כגון תחרות מצד עמיתיו הצעירים במקום עבודתו ואפליה גילית. בישראל קיימת כיום חובת פרישה בגיל 67 לגבר ו-62 לאישה. אמנם הדבר איננו מעוגן בחקיקה אך הוא קבוע בהסכמים הקיבוציים. גיל הפרישה קשור להסדרי הפנסיה ולקצבאות הביטוח הלאומי, כך שעם הגיעו של העובד לגיל זה הוא זכאי לפנסיה ולקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי.
מערכת השירותים להבטחת הכנסה היא ברובה המכריע מנגנון פוליטי-חברתי לחלוקה מחדש של הכנסות. הקביעה של רמת הגמלאות במערכת מושפעת על כן, משיקולים פוליטיים תוך הערכה של השלכות החברתיות ופוליטיות השונות הצפויות מרמת גמלאות נתונה. בשנת 2006 היו
3 36.8 אלף משקי בית שבהם כל בני משק הבית היו מעל גיל העבודה, שהם כ-16.8% מכלל משקי הבית בישראל.
עם זאת, בהשוואה בינלאומית התמיכה בקשישים בישראל נמוכה מזו המקובלת במרבית המדינות המפותחות:
בישראל התמיכה לנפש קשישה ביחס לתוצר לנפש נמוכה בהרבה מהממוצע של ארגון הארצות המפותחות (OECD) ונמוכה עוד יותר מהממוצע של האיחוד האירופי. שיעור העוני בקרב הקשישים בישראל נכון לשנת 2008 עומד על כ 22.7%. המשפט "אל תשליכני לעת זקנה" איננו מהדהד אצל קובעי המדיניות במשרדים הכלכליים. להפך, ההוצאה הציבורית לאוכלוסייה המזדקנת הולכת וקטנה. קיטון זה נובע מהעלייה המתמדת בתוחלת החיים מצד אחד ואימוץ הגישה הניאו-ליברלית תוך התעלמות מוחלטת משיקולים של צדק חברתי וחלוקתי מצד שני. גם  ירידה במעמדו של הזקן תרמה לקיטון זה. החלת צו ההרחבה לבטוח פנסיוני מקיף במשק החל מינואר 2008 אמור לתת מענה לסיכון החברתי של גיל ולאפשר שמירה על רמת החיים לאחר הפרישה לאוכלוסיה העובדת כיום. זהו תהליך שהחל השנה ונוכל לראות את תוצאותיו רק בעוד כשני עשורים. במאמר זה אציג את המצב כיום אצל האוכלוסייה הקשישה, את הרבדים השונים של הביטחון הסוציאלי לאוכלוסיה הקשישה ואת השפעתו של צו הרחבה זה על האוכלוסייה העובדת כיום – פנסיונרית בעתיד.
החיסכון הפנסיוני ומערכת הקצבאות לגיל פרישה של הביטוח הלאומי עברו רפורמה מהותית מאז 1995, שעיקרן הבטחת כושר הפירעון של תכניות אלה. בדומה לרפורמות שהונהגו ברבות ממדינות OECD. כללה הרפורמה בישראל העלאה משמעותית של גיל הפרישה החוקי, קיצוצים משמעותיים בתנאים המוצעים על ידי קרנות הפנסיה הותיקות לחבריהן הנוכחיים וסגירתן בפני הצטרפות חברים חדשים. בנוסף, עובדים חדשים שהצטרפו למגזר הציבורי הועברו מהסדרי פנסיה תקציבית במימון מלא של המעסיק לקרנות פנסיה צוברת פרטיות. עבודה זו עוסקת בהסכם פנסיה קיבוצי מ-2008 שהוחל לכלל העובדים במשק על ידי צו הרחבה של הממשלה והשפעת הסדר פנסיות חובה על הגמלאים, תוך ניסיון לענות על שאלת מחקר: מהי השפעת הסדר פנסיות החובה על הגמלאים?