תוכן העניינים
הקדמה. 3
הצגת הנושא. 3
שאלת המחקר. 5
עמדת הריבון 6
איסור עישון במקומות ציבוריים.. 6
התיקון לחוק משנת 2007. 7
עמדת בתי המשפט. 9
עמדת היצרנים.. 12
מיתוס הרווח. 13
הביקורת. 14
הרצון לרווח. 15
כשלחוק אין שיניים.. 17
הבטים של צדק. 17
עקרונותיו של רולס. 17
תועלתנות. 19
הציווי המוחלט. 20 הפעילות של מנהל הרוצה להיות מוסרי 22
פתרון ע"י הסגולה הטובה. 22
הסכמה חברתית. 23
סיכום והמלצות.
5 ביבליוגרפיה. 27
הצגת הנושא ענף הסיגריות בישראל הינו ענף ותיק המצוי בשלב הבגרות כבר מספר שנים. הענף מורכב מייצור מקומי והן מייבוא. הייצור המקומי מתבצע על ידי חברת דובק בע"מ בעלת נתח שוק של כ-57% (מתוכו 3% יבוא).
היבוא מתבצע על ידי מספר יבואנים כשהגדולים מביניהם הינם "מנשה ח.אליישר בע"מ " ו"לימן שלייסל" , היבוא מהווה כ-46% מכלל צריכת הסיגריות בארץ.
צריכת הסיגריות בישראל נמדדת בכ-4 מיליארד ₪ בשנה שהם כ-16 מיליארד סיגריות בודדות (כ-800 מליון חפיסות בשנה). שאלת המחקר השאלה היא האם יצרניות הסיגריות צריכות להתריע מיזמתן על הסכנה או שמא לציין זאת על קופסאות הסיגריות לפי החוק "כמי שכפו עליו הר כגיגית".  מהו האיזון בין רווחתו של הציבור וזכותו לבחור את בריאותו לבין הצורך של בעלי החברות להתריע בפניו