מסלול לימודי ניהול וכלכלה עצירת הדעיכה והגדלת הצמיחה של ענף העיתונות המודפסת בישראל בעידן האינטרנט על ידי חדשנות טכנולוגית  באמצעות הגוונה מקושרת עבודה סמינריונית במסגרת הקורס "ניהול אסטרטגי" מוגש על ידי:
ינואר 2011
תקציר החל משנות ה- 60 של המאה ה -20 ועד היום אנו נמצאים במהפכת המחשוב, מהפכת ה- IT ובסוף התקופה גם מהפכת האינטרנט  והיום מדברים כבר על מהפכת הידע. המהפכה הטכנולוגית והאינטרנט משנה דרמטית את הדרך בה ארגונים עושים עסקים. הגלובליות, זמינות המידע ומהירות התגובה מציבים מערכה תחרותית קשה בה נלחמים הארגונים  על מיקומם בשוק הנוכחי במציאות העסקית הקשה והתחרותית היכולת להרוויח תלויה בהתייעלות מתמדת ובתגובה מהירה לשינויים בסביבה העסקית ובדרישות הלקוחות. אני בחרתי להתמקד בענף העיתונות המודפסת שמשתנה לאין ערוך בעקבות מהפיכת האינטרנט המאיים לחסלו. בעבודה זו ביקשתי לבדוק האם  ניתן ליצור חדשנות טכנולוגית באמצעות הגוונה מקושרת ובכך לעצור את הדעיכה ולהגדיל את הצמיחה בענף העיתונות המודפסת בישראל בעידן האינטרנט?
לשם כך בחנתי את הגורמים המאיימים על ענף העיתונות המסורתית, אילו אתגרים עומדים בפניה ובאיזה שלב במחזור החיים נמצא ענף העיתונות המודפסת. לאחר מכן בחנתי את ההשלכות והגורמים המשפיעים על ביצועי חברה בעקבות הגוונה מקושרת, וכן את החדשנות הטכנולוגית שנוצרת בעקבות אסטרטגיה זו. לפי מסקנות העבודה, העיתונות המודפסת נמצאת שלב הבגרות לקראת דעיכה ולכן עליה לבצע אסטרטגיה של הגוונה מקושרת שבה העיתונות המודפסת מרחיבה את הפלטפורמה שלה בצורה טכנולוגית לתחום העיתונות המקוונת וליצור סינרגיה שתחזק את שני המדיומים ותגדיל גם את חשיפתו של העיתון המקוון וגם של העיתון המודפס. העיתון המקוון מביא איתו יתרונות דיגיטליים, נוחים לקורא שיוצרים חדשנות בתחום ומובילים ענף שלא השתנה מאז המצאת הדפוס, לתוך המאה ה21.             פרק1- מבוא                                                                            4
פרק
2 -סקירת ספרות ·       מהי הגוונה    הגוונה                                                                10    הגוונה מקושרת                                                   10 ·       מהם הגורמים המשפיעים על הצלחת ההגוונה      השפעות סביבתיות                                                        
1 2
     קבוצות עסקיות                                                  13
    שלב במחזור החיים של התאגיד                            14
·        מהם הסיכונים בהגוונה    קושי ביצירת ערך                                                 16
   סיכון כלכלי                                                         17
   תאורית הסוכן                                                     18
·       כיצד הגוונה מקושרת יוצרת חדשנות    חדשנות באמצעות השקעה במו"פ                           19
   חדשנות באמצעות הגוונה טכנולוגית                20 פרק
3 – דיון וניתוח                                                           24
סיכום, מסקנות והמלצות                                                   28
ביבליוגרפיה                                                                   29
נספחים                                                                        32
מבוא
העיתונאות העברית בארץ ישראל החלה לצמוח לפני קום המדינה, בגולה, במקומות בעולם בהם העיתונאות התחילה להתפתח. באותה תקופה עמים רבים שאפו להקים לעצמם עיתון שזו שאיפה לעצמיות, חופש ביטוי והתארגנות הקהילה. העיתון היווה מקום לבטא בו יש דעות ומחשבות. העיתון בעיקרו שימש תחליף לפורום הישן, אותה כיכר מרכזית שבה התנהלו החיים במרכזים הכלכליים והחברתיים.
העיתון שימש תוספת לאותו פורום וכבר לא צריך להגיע לכיכר כדי לדעת מה קורה.(ויקיפדיה, שונה לאחרונה,  6.1.2011) מאז המצאת האינטרנט העיתונות המודפסת מאופיינת בירידה בחשיפה. כך לפי ממצאי הסקר החדש לשנת 2003 המצביעים על מספר מגמות בצריכת המידע של הציבור הישראלי, אשר הקדיש השנה פחות זמן לקריאת עיתונים והאזנה לרדיו וגלש יותר באינטרנט: המשך ירידה במספר דקות הקריאה בעיתונים יומיים מכ-32.5
דקות ביום ממוצע ב-2002 ל-כ31 דקות ב-2003 (שנת 2000 = 36 דקות). (צבי טלית, 14/01/2004) מפת התקשורת בישראל משופעת בשנים האחרונות בשלל אתרי מידע מקוונים. ככל אמצעי תקשורת חדש גם הריבוי וההתמסדות של האתרים ברשת מטלטלים את מפת התקשורת, מחריפים את התחרות בין אמצעי התקשורת ומאלצים – בעיקר את עיתונות הנייר ואת תחנות הטלוויזיה – להסתגל למצב החדש. (דן כספי, 2007) גם העיתונות המודפסת בעולם נתונה בקשיים על רקע נפילה בהכנסות מפרסום עקב מעבר מפרסמים לאינטרנט ובשל השלכותיו של המשבר הכלכלי הגלובלי. בארה"ב, טריביון, מו"לית העיתונות השנייה בגודלה בארה"ב המוציאה בין השאר לאור את העיתונים "לוס אנג'לס טיימס" ו"שיקגו טריביון", הודיעה על פשיטת רגל לקראת סוף 2008. (נמרוד הלפרן , ", דה מרקר, 03.10.2009) מגמת קריאת העיתונים המודפסים בישראל בירידה . כך לפי נתונים של רוביק רוזנטל, 2009: 67% מהציבור נוהגים לקרוא עיתונים יומיים מדי פעם, כאשר מי שקוראים עיתונים יומיים נוהגים לעשות זאת בממוצע ב- 4.9 ימים בשבוע.
74% מהציבור נוהגים לגלוש מדי פעם באינטרנט.
80% מגולשי האינטרנט נוהגים להתעדכן בעדכוני חדשות באתרי האינטרנט השונים, במהלך הגלישה באינטרנט.
19% מהמתעדכנים נוהגים לכתוב, בתדירות שונה, טוקבקים באתרי החדשות באינטרנט.
32% מהציבור מסכימים עם הטענה כי בתוך מספר שנים יקראו עיתונים רק באינטרנט, והעיתונים המודפסים ייעלמו.

5 % מהציבור מסכימים עם הטענה, כי בתוך מספר שנים יקראו חדשות רק באינטרנט.
49% מהציבור מאמינים כי רמת האמינות של החדשות באתרי האינטרנט של העיתונים השונים דומה לרמת האמינות שלהם בגרסה המודפסת של עיתונים אלה. שאר הציבור מתפלגים באופן דומה ביחסם לאמינות החדשות באינטרנט לעומת העיתון המודפס.
מידת הנכונות לשלם עבור עיתון באינטרנט או אתרי חדשות באינטרנט נמוכה מאוד. 66% ממי שנוהגים להתעדכן באתרי חדשות באינטרנט מעידים כי יהיו מוכנים לשלם עבור כך פחות מאשר על עיתון מודפס.
כלי התקשורת המועדפים ביותר על ידי הציבור הם אינטרנט וטלוויזיה.
האינטרנט מועדף יותר על ידי מי שנוהגים להתעדכן באתרי חדשות באינטרנט, בעוד שהטלוויזיה מועדפת יותר על ידי שאר הגולשים, ובעיקר על ידי מי שאינם גולשים באינטרנט כלל.
המשך הנתונים בנספח א' המגמה ממשיכה בישראל גם בשנה החולפת. כך לפי איילה צורף) 28/07/2010( מרבית העיתונים היומיים שוב רשמו ירידה בחשיפתם. מעריב יורד זה החציון השלישי ברציפות והגיע לנתון של 12.5% לעומת 13.6% בסוף 2009. עיתונים נוספים מבית מעריב כמו רייטינג ואת סיימו חציון חלש כאשר רייטינג איבד כ32% מחשיפתו לנתון של
2 .5% (לעומת 3.7%), ואילו את איבד כ18% מהחשיפה לנתון של 2.7%. לעיתון הארץ נרשמה חשיפה של 6.4% לעומת 6.6% בחציון הקודם, אך מדובר בסטייה שהיא בטווח הטעות הסטטיסטית. מי שחשיפתו עלתה הוא ישראל פוסט, החינמון של אלי עזור ודודי ויסמן.
ישראל פוסט, המחולק בסניפי מגה, ותחנות דור אלון, הגיע לחשיפה של 7.9%.גם בטבלת עיתוני סוף השבוע התוצאות מעניינות – עיתון שישי של ישראל היום נכנס לרשימה למקום השני עם חשיפה של
5 .7%, כאשר כל שאר עיתוני שישי נמצאים במגמת ירידה. הפצת עיתון זה החלה בינואר האחרון, ומאז מופצים מדי שישי 350 אלף עותקים שלו. עיתון השישי המוביל הוא ידיעות אחרונות עם נתון של 43.7%. ידיעות איבד בחציון זה כ8% מהחשיפה לעיתון שישי שהסתכמה ב47.5% בסוף 2009. הארץ רשם אף הוא ירידה של כ12% לחשיפה של 7.4%. עיתוני שישי של מקור ראשון ובשבע נמצאים אף הם בירידה – מקור ראשון עם נתון של 2.8% (לעומת 3.6%) ובשבע עם 5.9% (לעומת 6.5%) לפי שמואל ליימן־ווילציג, 2006, על אמצעי התקשורת, כמו על כל ישות חברתית או ביולוגית, עובר תהליך שאפשר לכנותו 'מחזור משישה מורכב מחזור זה. שלבים:  חמשת השלבים הראשונים – לידה,  חדירה לשוק,  צמיחה, התבגרות, התגוננות – והשלב השישי, שיש לו שלוש תוצאות אפשריות: הסתגלות, התכנסות והיעלמות. כדי לדון בקץ העיתון המודפס המסורתי יש להתמקד בשלבים האחרונים של דגם מחזור החיים של התקשורת:  ההתגוננות (השלב החמישי) ותוצאותיה, קרי מידת (אי–)הצלחתה (השלב האחרון). בשלב ההתגוננות הופנתה רוב האנרגייה כלפי חוץ, נגד המדיום החדש, אבל עכשיו, בלית בררה, נאלץ המדיום הוותיק לפעול כלפי פנים,  כלומר למצוא דרכים לחידוש פניו שלו עצמו.  לשם כך עומדות לרשותו שלוש חלופות. הראשונה היא הסתגלות. המדיום הוותיק מחפש קהלים חדשים ותפקידים חדשים, מוריד מחירים, מתייעל מבחינה ארגונית וחוסך בתהליך ההפקה ובנתיבי ההפצה. החלופה השנייה, אם המדיום הוותיק אינו מצליח להסתגל בהצלחה, היא ההתכנסות, ובה המדיום מחפש שותפות טכנית (במכשיר), שותפות תוכנית או שותפות ארגונית–כלכלית עם מדיום אחר, כלומר מדיום ותיק אחר או המדיום החדש. החלופה השלישית, ההיעלמות. העיתון נמצא בסכנת קיום בשל הסיבות הבאות: