בשנת 2008 נפתחו במשטרת ישראל כ- 34 אלף תיקים פליליים לבני נוער, שהם כ- 8% מכלל התיקים שנפתחו בישראל אותה שנה. מדובר בעלייה משמעותית של כ- 4% בהשוואה לשנה הקודמת. עלייה זו מחזקת את התחושה הרווחת בציבור כי קיימת עלייה בקושי שבהתמודדות עם בעיית הנוער בישראל, וזאת כאמור אינה נסבה סביב עבירות פליליות בלבד. נתונים אלו והתחושה הציבורית מצטרפים למסקנות "ועדת שמיד" מ- 2006 שעסקה בבחינת מצבם של כ- 330,000 ילדים ובני נוער שהוגדרו בסיכון ובמצוקה. עבודת הוועדה והמלצותיה היו למטרת הבטחה ומימוש של יכולותיהם ושל כישוריהם של אותם ילדים ובני נוער להשתלב במערכות נורמטיביות של החברה ושל המדינה, ובאמצעותן למנוע את המשך הידרדרותם לשולי החברה הישראלית.
מטרתה של עבודה זו היא לבחון את הפנימייה החינוכית כמרחב המספק מענה ושירות חינוכי, שיקומי, וטיפולי לאותם בני נוער. הפנימייה עושה שימוש בטכניקות ומודלים חינוכיים וטיפוליים בכדי למנוע הפיכתו של הנער, מנער בסיכון לנער מסַכֵן, ולהובילו "מסיכון" ל"סיכויי". על רקע הנושא הרחב, אבחן את המסגרת והמענים השונים תוך התייחסות לנערים ונערות ב"גיל ההתבגרות". גיל ההתבגרות הוא שלב ביניים בהתפתחות האדם בין הילדות לבגרות. לאור מטרתה של עבודה זו בבחינת יעילות מערכת החינוך הפנימייתית כמותאמת לבני נוער הנמצאים במצבי סיכון, לא אדון בסוגיה זו, ואתייחס למושג 'גיל ההתבגרות' כגיל הביניים 12-18(כיתות ז'-יב'), הגיל בו לרוב שוהים המתבגרים בישראל במערכת החינוך הפנימייתית. חלק מאותה בחינה מקפת, תהיה לחזות ולשער מה יעלה בגורלם של כפרי הנוער והפנימיות בעתיד, באמצעות סקירת נתונים כלליים על מערך הפנימיות בישראל, וניסיון לנתח תופעות והתפתחויות בתחום זה. החינוך הפנימייתי בישראל נחקר פעמים רבות לאורך השנים, אך בעשור האחרון, לצד השינויים המערכתיים והחברתיים הרבים, לא מצאתי ספרות משמעותית בנושא, כאשר הקיימת נכתבה ע"י גורמים המשתייכים למערכת.
מעבר לאתגר המחקרי ראוי לציין שהייחודיות של עבודה זו היא בשילוב שאנסה ליצור בין הספרות המסורתית(שבמקרים רבים פחות רלוונטית היום), לבין יישום ובחינה של דגמים ומודלים חדשנים שאציג מזווית הראייה שלי כבוגר כפר נוער, וכמי שצבר ניסיון בתפקידי השטח השונים: שוטר שעסק בעבריינות נוער, מדריך בפנימייה הטיפולית, ובתפקידי האחרון כמחנך פנימייתי בכפר הנוער. כיום גישתי לנושאים שיאוזכרו מושתתת על ערכים, על נורמות, על כלים ועל ידע שצברתי במסגרות השונות בהם עבדתי, ועל ניסיון פרקטי ביישומן בעבודה.
רציתי לפתוח פרק זה בהצגת נתונים שימחישו את עלותה הכוללת של מערכת החינוך הפנימייתית בישראל, ובאמצעותם לנסות ולהעריך האם סכום זה עולה בקנה אחד עם מטרתו בשיקום ובחינוך אותם מתבגרים, אך לא מצאתי כלים או נתונים בנושא. אם נניח שחלק מהמתבגרים הנמצאים במצבי סיכון יכולים היו לקבל את אותם שירותי חינוך ורווחה בקהילה, בלי להינזק מגורמי הסיכון בסביבתם הרי שיש לצמצם את המוסד הפנימייתי, שעלותו גבוהה יותר. הנחה זאת ושאלת המחקר שיובילו את עבודה זו, ינסו למקד את תשומת הלב ואת הדיון לנושאים שונים, כאשר נקודת המוצא צריכה להיות בהבנה הבסיסית שבלתי אפשרי לחשב עלות של "מניעת סיכון", "חינוך טוב יותר" וכדומה. על כן הנתונים, הדעות והאסכולות שיוצגו בעבודה זו נועדו להערכה, למחקר, לגיבוש חוות דעת, ובעיקר אולי להוות פיתוח, וייתכן אף אלטרנטיבה לשיטות חינוכיות קיימות.
נובמבר 2010 תוכן עניינים

1 .
מבוא עמודים  3-4

2 . הפנימייה-התפתחות שינוי וקידמה –עמודים 5-12

3 . חינוך טיפול ושיקום בכפר הנוער עמודים 13-21

4 . המדריך החינוכי במציאות משתנה -עמודים 22-26
5. הפעילות החינוכית כמעצבת מתבגר מכישלון לכישרון –עמודים 27-34

6 . מהתנהגות חריגה ומסכנת להתנהגות נורמטיבית -עמודים 35-43
7. המודל של כפר הנוער ויצו נחלת יהודה להתמודדות עם בני נוער בסיכון -עמודים 44-47

8 . פרק סיכום –עמוד
4 8
9.
מקורות –עמודים
4 9-50