דחייה חברתית ובדידות נוער בישראל: תבניות התנהגות וגורמי השפעה ייחודיים
מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
מקצוע | חינוך |
מילות מפתח | אלימות, בדידות, בריונות, דחייה חברתית, הצקה, נוער |
שנת הגשה | 2009 |
מספר מילים | 6066 |
מספר מקורות | 11 |
תקציר העבודה
ב"ה בדידות היא מערך רגשות מורכב הכולל בתוכו תגובות להיעדר אינטימיות וחוסר מענה לצרכים חברתיים (Ernst & Cacioppo, 1999). בדידות היא התנסות בה הפרט חש נתק או משבר ביחסי גומלין חברתיים.
העבודה הזו סוקרת מאמרים שבדקו את נושא הבדידות והדחייה החברתית ומשליכה את הממצאים על המציאות הקיימת בישראל, תוך כדי ניסיון להסביר את ההשפעות הייחודיות לארץ. המאמרים עוזרים להבין בצורה טובה יותר את הבדידות, בבסיסה נמצא הצורך האוניברסאלי של אדם להשתייך ולנהל קשרים חברתיים יציבים של דאגה ואכפתיות עם אחרים. היעדר מענה לצורך הזה יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות תגובות רגשיות שליליות רבות, ביניהן ייאוש, דיכאון, שעמום וביקורת עצמית (Seginer & Lilach, 2004). מסקירת מאמרים אלה ומאמרים נוספים עולה כי לבדידות כמה השלכות שליליות לטווח הקצר ולטווח הארוך, כגון: השתתפות בהתנהגויות סיכון, פגיעה במבנים של אישיות, ברווחה פסיכולוגית וביחסים בינאישיים ועוד. בני נוער המרגישים בודדים הינם בעלי הסתברות גבוהה יותר להשתתפות בהתנהגויות סיכון לבריאות כגון עישון, הפרעות אכילה, עבריינות ובריונות (Brengden et al., 2002).
מסקנת העבודה היא כי גורמים ייחודיים לארץ, העשויים להקל על תחושת הבדידות משפיעים בצורה משמעותית, כיוון שהרוב המכריע של נערים בישראל אינו חש בדידות או רק לפעמים. עם זאת, עדיין יש מקום לשפר את הגורמים המגבירים תחושת בדידות על מנת למנוע את התרחבות התופעה בעתיד.