סמניריון בהגבלים עסקיים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 14105
מספר מקורות 68

תקציר העבודה

תוכן עניינים
1.      פתיחה והצגת שאלת המחקר. 3
2 .      מבוא ודיון תיאורטי 5
2 .א. מהו הסדר כובל. 5
2 .א.1. הסדר כובל אופקי 7
2 .א.2. הסדר כובל אנכי 7
2 .ב. חזקות חלוטות.. 8
2 .ב.1. החלת סעיף 2(ב) על הסדרים אנכיים – מניין הבעיה?. 9
2 .ג. הכשרתו של הסדר כובל. 10
2 .ג.1. פטור מהצורך לקבלת אישור. 10
2 .ג.2. היתר זמני 10
2 .ג.3. אישור הסדר כובל. 10
2 .ד. פטורים סטאטוטוריים. 11
2 .ה. השלכותיו של הסדר כובל. 12
3 .      הבעיות הגלומות בחוק לעניין הסדר הכובל. 13
3 .א. לשונו של החוק: 13
3 .ב. מבנה החוק: 16
3 .ג. שימוש בעילה ההגבלית –  ניצול לרעה: 18
3 .ד. נפקות: 19
4 .      התזכיר לחוק חוק – מה השתנה?. 20
4 .א. דיון בתזכיר ובהסדר שקובע. 20
4 .א.1. דיון בתזכיר – סעיף 2(א) 20
4 .א.2. דיון בתזכיר – סעיף 2(ב) 21
4 .א.3 דיון בתזכיר – סמכות הממונה לתת פטור. 22
4 .ב. כיצד עונה התזכיר על הבעיות שנמנו 23
4 .ב.1. תרומתו של התזכיר. 23
4 .ב.2. הביקורת על התזכיר ודרכי ההתמודדות של ביהמ"ש.. 24
5.      הסדרים כובלים במבט השוואתי 27
5.א. ארה"ב. 27
5.ב. האיחוד האירופי 30 5.ג. האם הדשא של השכן ירוק יותר?. 32
6 .      סיכום    33
7.      ביבליוגרפיה    34
דיני ההסדרים הכובלים בישראל: "החלום ושברו" – תקציר "Competition, in theory if not always in practice, is nothing short of a miracle" לדיני התחרות חשיבות מכרעת בפיתוחן של כלכלות מפותחות וכלכלות מתפתחות כאחת. כמו כן יש בהם כדי להביא להשגת "איזון" הן במישור הסוציו-כלכלי והן במישור הסוציו-פוליטי.
חוק ההגבלים העסקיים (להלן: "החוק") מהווה למעשה את כללי המשחק בשוק, כאשר הגדרתו של הסדר כובל ופרשנותו העסיקו את ביהמ"ש יותר מכל סוגיה אחרת בדיני ההגבלים העסקיים. הגדרתו הרחבה של לשון החוק, פרשנויות שונות וכן הרתיעה מניתוח כלכלי מעמיק, הובילו פעמים רבות לתוצאות אשר אינן מתיישבות עם תכלית החוק.
מציאות זו, הופכת אף קשה יותר כאשר הנפשות הפועלות הופכות למתוחכמות ומאתגרות  יותר עבור גורמי האכיפה.
השם, "החלום ושברו", משקף למעשה את הפער בין תכליתו העילאית של החוק, לבין הקושי העצום באכיפתו ובהשגת תוצאות ראויות. לא זאת בלבד, ופעמים רבות הוכח שהחוק אף מעכב את הדינאמיות והצמיחה הכלכלית – ומשרצה לברך יצא מקלל.
בחודש מארס 2005 מינה שר התמ"ת, דאז, אהוד אולמרט, וועדה לבחינה מחודשת של חוק ההגבלים העסקיים – וועדת גושן (להלן: "הוועדה").
הוועדה הגישה תזכיר חוק להצעת חוק ההגבלים העסקיים (להלן: "התזכיר") בעניין הגדרתו של ההסדר הכובל ומבנהו בסעיף 2 לחוק. עד כה נותרה הצעת הוועדה על קנה ולא חלה תפנית או התקדמות חקיקתית ליישום מסקנותיה.
חיבור זה בוחן פני העתיד של ההסדרים הכובלים בישראל: הבעיות הגלומות כיום בניסוחו ובאכיפתו של החוק, וכן את התזכיר לחוק – מהי הרפורמה הנדרשת והאם התזכיר הוא אכן הפיתרון הראוי.
נמצא כי התזכיר עונה אמנם על בעיות רבות שהועלו והינו צעד ראשון ומבורך לעתיד טוב יותר של דיני ההגבלים העסקיים בישראל. עם זאת, התזכיר אינו עונה על סוגיות נוספות וחשובות, ולכן נראה כי קיים צורך הכרחי בשינוי חקיקתי ,מקיף ונרחב, בתחום.