תוכן עניינים
1.
מבוא.. 3
2 . הסדר כובל. 6
2 .א. ניתוח הסעיף. 6
3 . תפקיד ההסדר. 9
4 . חזקות כבילות.. 10
4 .א. הסדר לתיאום מחירים –  סעיף 2(ב)(1) 10
4 .ב. הסדר לחלוקת הרווח שיופק – סעיף 2(ב)(2) 11
4 .ג. הסדר המחלק את השוק – סעיף 2(ב)(3) 11
4 .ד. הסדר המתייחס לכמות, איכות או סוג – סעיף 2(ב)(4) 12
4 .ה. מבחנים.. 13
4 .ה.1. המבחן התכליתי. 13
4 .ה.2 מבחן "זוטי דברים". 13
5. הכשרתו של הסדר כובל. 15
5.א. פטורים הקבועים בחוק.. 15
5.ב. אישור. 15
5.ג. היתר. 16
5.ד. שיקולים.. 16
6 . הסדרים כובלים – בעיות מהותיות, מבניות וחוקתיות.. 18
7. האם יש צורך בחוק ההגבלים העסקיים על מנת למנוע הסדר כובל. 21
7.א. תחרות – פרשנות כלכלית.. 21
7.ב. הבסיס הכלכלי של דיני הסדרי כובלים.. 22
7.ג. הכלים הטבעיים בהתמודדות מול קרטל.
5 7.ד. מאפיינים כלכליים של המשק הישראלי. 26
8 . התאמה אוליגופוליסטית.. 28
8 .א. התאמה אוליגופוליסטית – הדין המצוי. 29
8 .ב. האם לאסור על התאמה אוליגופוליסטית.. 30
8 .ג. תיאום או התאמה. 31
9. הסדר אופקי ופגיעה בתחרות.. 34
1 0. האם ראוי להגן על צדדים להסדר כובלים.. 35
1 1. הסדר מול פעולה חד צדדית.. 37
1 2. סיכום.. 39
1 3. ביבליוגרפיה.. 41
מקומו של הסדר כובל – נקודת איזון חוק ההגבלים העסקיים נוסד לראשונה בשנת 1959 (להלן: "החוק"), במטרה להגשים ארבע מטרות פנימיות: מניעת היווצרות מוקדי כוח, קביעת קוד התנהגות, עידוד תחרות והחלת יציבות כלכלית. נוסף לתחרות החופשית, ישנן סיבות אשר אינן כלכליות גרידא, דוגמת שיווין הזדמנויות, קידום חופש העיסוק וחיזוק הדמוקרטיה.
החוק מהווה שילוב מובהק של משפט וכלכלה ולא בנוי על רבדים משפטיים גרידא. למעשה אבן היסוד של החוק נלקחה מתורת הכלכלה העוסקת במבנה שווקים והתנהגותם וזאת מאחר שמטרת החוק היא להסיר מכשלות מלאכותיות הפוגעות בתחרות, ולהבטיח ששיתופי הפעולה בין שחקנים בשוק העסקי אכן משרתים את טובת הציבור. החוק לוקה במה שמכונה בכלכלה "טעויות מסוג ראשון ושני". טעות מסוג ראשון היא התרת התנהגות המביאה עימה פגיעה בערכים מוגנים כגון, אי מניעת ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי ע"י בעל מונופולין. טעות מסוג שני היא איסור התנהגות אשר איננה פוגעת בערך המוגן. דוגמה שכיחה לכך היא איסור הסדר כובל שאינו פוגע בתחרות ויש בו לאפשר התייעלות והורדת מחירים. המחוקק יכול היה להגדיר הסדרים כובלים באורח ספציפי וצר (ארה"ב), אולם בחר להגדירם באורח רחב. זאת, מפאת הרצון להבטיח את "לכידת" הוואריאציות האפשרויות, וכמעט אין סופיות, שאינן רצויות. החוק מקביל לעתים לחרב פיפיות בכלכלה הישראלית. החלה לא נכונה של החוקים עלולה להסב נזק לכלכלה  וזאת למרות שמטרתו היא קידום הכלכלה והגדלת הרווחה המצרפית. בעבודתי, אראה כיצד הגבול בין המותר לאסור איננו נהיר כפי שמתבקש שיהיה, ועל כן, דיני התחרות בחלק מהמקרים מביאים לתוצאה ההפוכה שלשמה חוקקו, כמו כן אציג אלטרנטיבות על ידי משפט משווה ואדון ביתרונות ובחסרונות של כל אחת מהן.